בשלח זכר לקריעת ים סוף רבות ממצוות התורה שאנו מקימים הן "זכר ליציאת מצרים", ויש מצוה לזכור כל יום וכל לילה את יציאת מצרים - זהו יסוד ועיקר כל התורה שקבלנו בסיני: "אנכי הוי' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". זכרון יציאת מצרים מנחיל לכל יהודי תודעה לכך שהוא מסוגל להתמודד עם העולם ומיצריו, ואינו משועבד לתרבויות הזרות - הוא יכול לחיות כיהודי בעולם הזה. אמנם, כל זה שייך עדיין לתודעת העולם הזה המוגבלת, המציבה את תרבות מצרים (מיצרי הקליפה - הגבלות הקליפה על חשיפת הקדושה) כמתמודדת מול גדרי החיים היהודיים (שגם בהם יש מיצרים דקדושה - הגבלות והנהגות מסוימות, מצוות ושיעורים - המגבילים ומתנים את אופן גילוי הקדושה בעולם הזה). במצב זה לא ניכרת הבדלה מהותית בין מצרים לישראל - בין מיצרי הקליפה למיצרי הקדושה - אלו ואלו מוגבלים הם. מסיבה זו גם אין בטחון בנצחון ישראל על מצרים, וגם כשישראל בורחים ממצרים הם שרויים בחשש מתמיד מפני רדיפת מצרים אחריהם, ממאבק התרבות המתמיד בין ההגבלות וסדרי החיים השונים. "בעתיקא תליא מילתא" כשנצבים בני ישראל בין המצרים ובין הים מתפלל משה אל ה' להצילם, וה' אומר לו "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו". על הבטוי "מה תצעק אלי" אומר הזהר שאין טעם לתפלה משום שהצלת ישראל תלויה בדרגה גבוהה כזו בה תפלת התחתונים ומעשיהם לא פועלים שינוי: "בעתיקא תליא מילתא". לפי זה, ההכרעה על הצלת ישראל לא תלויה בתפילות ומעשים טובים ואין היא אלא בחירתו העצמית של ה' - ללא קשר למעשי מצרים ומעשי ישראל, ה' גלה שהוא אוהב את ישראל ומחולל לו נסים, ולכן הוא הורג את רודפיהם המצריים. "הולך בתֹם ילך בטח" בין פירושי אותו פסוק יש קשר פנימי והם מתיישבים יחד: זכות אברהם העומדת לישראל אינה רק 'נכס' מהעבר, זהו כח פנימי שיש בכל יהודי כירושה מאברהם אבינו, ועל כח זה עצמו נאמר "בעתיקא תליא מילתא". אברהם אבינו מוריש לכל יהודי את אמונתו, והיא נמצאת בעל-מודע היהודי. על-מודע בכלל, וכח האמונה בפרט, נקרא "עתיקא", ועל כך אומר ה' שהנס לא תלוי בתפלה ומעשים השייכים למודע של האדם - רובד בו אכן ישראל לא זכאים לנס והם אף דומים למצריים - אלא "בעתיקא תליא מילתא", בכח הנסתר שבכל יהודי כירושה מאברהם אבינו. [מתברר, כפי שהוסבר לעיל, כי עד קריעת ים סוף עמד המאבק בין ישראל למצרים בעינו - תלוי בשאלת ההתנהגות החיצונית שלהם (לגביה עומדת התמיהה של "אלו ואלו עובדי עבודה זרה") - ואילו קריעת ים סוף מגלה את הנסתר, את הרובד הפנימי הלא-מודע, בו מוכרע נצחון ישראל.] תהליך גילוי מעלת ישראל שלשה פסוקים מתארים את הלילה שלפני קריעת ים סוף: "ויסע מלאך הא-להים ההֹלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם... ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל... ויט משה את ידו על הים ויולך הוי' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים". לקריעת ים סוף נדרש תהליך שיגלה את מעלת ישראל ואת זכאותם לנס ולהתבטלות הטבע בפניהם, כפי שהרחבנו, תהליך המתואר בפסוקים אלו. בתהליך הברור יש שלשה שלבים - הכנעה, הבדלה, המתקה - כפי שלִמד מורנו הבעש"ט ביחס לכל תהליך: |
ארכיון מעין גנים
סדרה א' - ה'תשסב באור פרשות השבוע ע"פ שבע הספירות הקדמה חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים נספחים: סדרה ב' - ה'תשסג
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים סדרה ג'- ה'תשסד
בסדרה זו חסרות מספר פרשות חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים |