//
תרומה דירה בתחתונים בפרשתנו, בריאת העולם, גלות מצרים והיציאה ממנה ומתן תורה מגיעים לתכליתם. בנית המשכן ממשת ומגלה את תכלית ההיסטוריה: "תכלית בריאת העולם הזה, שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". הפרשה נקראת תמיד בחדש אדר, הרומז לתכלית זו - לכך שאלופו של עולם דר בתחתונים. שמחת אדר היא (בין השאר) על כך שסוף סוף נתגלתה תכלית הבריאה, וחדש אדר עצמו הוא 'חדש תכליתי' - החדש האחרון בשנה, תכלית כל מעשי השנה. נשיאת הפכים הארת המדות האלקיות - גדולת ה', גבורתו וכו' - אינה גילוי מהותי של ה' בעולם, משום שהן מוגדרות בגבולות ההגיון הנוהג בעולם. התכונה היחידה שניתן לייחס לקב"ה עצמו, שמעל לעולם, היא היותו "נושא הפכים", החורג מכל גבולות ההגיון ה'עולמי' בו מוגדרים הפכים ככאלו שאינם דרים בכפיפה אחת. מכיון שכך, הביטוי העיקרי לגילוי שכינת ה' במקדש הוא בתופעות של "נשיאת הפכים" ניסית. אכן, בקדש הקדשים - 'שיא' המקדש - התחולל נס שלא היה רק הנהגה אחרת מההנהגה הטבעית, אלא ביטא נשיאת הפכים שמחוץ לגדר העולם: "מקום ארון אינו מן המדה". משני צדי הארון נמדדו עשר אמות וחלל קדש הקדשים היה עשרים אמות. אם כן, הארון עצמו לא תפס מקום גשמי, ובכל זאת, כשנמדד לעצמו היה רחבו אמה וחצי. האפשרות שדבר יתפוס מרחב ולא יתפוס מרחב בו זמנית היא "נשיאת הפכים" שמחוץ לעולם. חדוה ובכיה - שלם וחצי בלב היהודי מתבטאת נשיאת ההפכים ביכולת לשאת כאחד שני הלכי נפש שונים: "בכיה תקיעא בלבאי מסיטרא דא וחדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא". היכולת לבכות על הריחוק מה' (מצד המצב הרוחני האישי), ובו-זמנית לשמוח על השראת השכינה בתוכי (בזכות התורה והמצוות, בהם מתלבש ה' יתברך), מבטאת ומאפשרת את השראת השכינה בתחתונים ממש (כשהחדוה מתיחסת להשראת השכינה, והבכיה למציאות התחתונים ומצבם). השראת השכינה "בלב של כל אחד ואחד מישראל" מתאפשרת דווקא ב"לב נשבר ונדכא" (בסוד "אין מגלין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו"), בו מתגלה נשיאת ההפכים. מבית ומחוץ לגבי הארון מופיעה מלה נוספת מלשון "חצי" - "מבית ומחוץ תצפנו". הדבר מפנה אותנו לביטוי נוסף של "שלם וחצי" בארון: יחס "שלם וחצי" הוא גם יחס של פנים וחוץ - תחושת השלמות היא הרגשה שהאדם נמצא בפנים, ב'בית' (וכן שלם רומז לסוד אור הפנים בו שע נהורין, וד"ל), ותחושת החצי היא הרגשה שהאדם עדין ב'חוץ' ביחס לדברים. הציפוי "מבית ומחוץ", האמור בארון, קיים גם בקרשים ובריחיהם המצופים גם הם זהב "מבית ומחוץ". חזרת התופעות "שלם וחצי" ו"מבית ומחוץ" בארון הברית (שבפנים הבית) ובקרשים (שמחוץ לבית), גם היא בסוד נשיאת ההפכים והתכללות של "מבית ומחוץ". ההפכים הזהים במשכן היו שתי פרוכות, הרקמה בפרוכת שבין הקדש לקדש-הקדשים נראתה שונה מכל צד, וזו שבמסך הפתח נראתה זהה משני צדדיה. המסך הפנימי, הדו-צדדי, מסמל יכולת לשאת הפכים, והחיצוני, שצדדיו זהים, מסמל פשטות שאינה נושאת הפכים בתודעתה. והנה, ציפוי הארון, הפנימי לפרוכת נושאת ההפכים, זהה "מבית ומחוץ". מה משמעות הדבר? המתבונן בנשיאת ההפכים האלקית מתפעל מכך שה' נושא הפכים שונים, אך מצד הקב"ה אין הם הפכים כלל. המסך החיצוני מסמל אדם שאינו נושא הפכים בטבעו והמסך הפנימי מסמל את נשיאת ההפכים בחווית האדם, אך ציפוי הארון הזהה משני צדדיו מבטא את נשיאת ההפכים כפי שהיא מצד הקב"ה עצמו - בו זהים שני ההפכים. הופעת נשיאת הפכים כזו שבארון גם בקרשים, מגלה את נשיאת ההפכים האלקית בחוץ, בלב האדם - ומלבו מתגלים הדברים במציאות כולה. |
ארכיון מעין גנים
סדרה א' - ה'תשסב באור פרשות השבוע ע"פ שבע הספירות הקדמה חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים נספחים: סדרה ב' - ה'תשסג
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים סדרה ג'- ה'תשסד
בסדרה זו חסרות מספר פרשות חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים |