מטות חסד: כחא דהיתרא עדיף פרשת מטות פותחת בדיני התרת והפרת נדרים - ראשית עוסקת הפרשה בהתרת נדרים של חכם (העוקרת את הנדר למפרע, ומתירה אותו לגמרי) ואחר כך בהפרת נדרים של אב או בעל (המפרה את הנדר מכאן ולהבא). כח התרת האיסור - במקרה דנן, איסור שהאדם גרם לעצמו - הוא כח של חסד. כך, בית הלל ששרשם בקו החסד נוטים להקל בכל מקום. פתיחת פרשת מטות בדין זה באה ללמד כי על ראשי המטות בישראל להיות אנשי חסד הדוגלים ב"כחא דהיתרא עדיף" ויש להם רצון טוב להתיר איסורים הניתנים להתרה. רש"י מפרש כי פרשה זו נאמרה לכל ישראל (תוך דרשת גזרה שוה מהמלים "זה הדבר" - המלים המתאימות ביותר לגזרה שוה, שענינה זהות מוחלטת בין שני ענינים), והזכרת ראשי המטות קודם היא בגדר חליקת כבוד להם - כל חליקת כבוד היא חבה יתרה, והחבה היתרה שרוכש משה לראשי המטות מעוררת בהם כבוד וחבה אל העם, ורצון לדונם באהבה. גבורה: נקמת בני ישראל ב"שני" חוזר הציווי "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים" - ציווי נקמה, השייך באופן מובהק לגבורה - ובצדו נאמר למשה "אחר תאסף אל עמיך", ענין השייך גם הוא לדין ולגבורה. גם ביצוע מלחמת הנקמה - על ידי חלוצי הצבא בבני ישראל (שפחדו לממש את הנקמה משום שלא רצו שמשה יאסף אל עמיו) - מתחולל ב"שני". שיא מלחמת הגבורה במדין - בנוסף להריגת כל זכר ולשרפה באש הגבורה של כל ערי וטירות מדין - הוא הריגת "חמשת מלכי מדין", המכוונים כנגד חמש הגבורות הקשות. תפארת: שמירת צביון ישראל ב"שלישי" יוצאים משה, אלעזר וכל נשיאי העדה לקראת חלוצי המלחמה - אין זו "יציאה לבר" של הנצח (שתכליתה פעילות בחוץ וכיבושו), אלא רצון להכניס את המציאות לגדרי התורה כדי לשמור מפני קלקול אפשרי המתחולל בחוץ. גבורת המלחמה והנצחון בה עלולים להפוך לקלקול, אם המשימה לא תושלם על פי דיני התורה, המכוונת בכל מקום לספירת התפארת. נצח: ניצוח על המלאכה ב"רביעי" נעשה מנין שלל המלחמה וחלוקתו הראויה לחלוצי המלחמה, לעם ישראל, לכהנים וללוים. אחד המובנים של נצח הוא ניצוח על המלאכה - ניהול וארגון נכון של פעילות - שחלק ממנו היא לקיחת החשבון המדויק וחלוקה מסודרת של תוצאות הפעילות. בפועל, ב"רביעי" נמנה חלק יוצאי המלחמה - המנצחים בפועל (שהנצח מופיע אצלם בגלוי) - וניתנת התרומה לכהנים (השייכים לנצח, ענף החסד). הוד: תודת ווידוי אנשי המלחמה חלוקת השלל נמשכת ב"חמישי" - בסוד "נצח והוד תרין פלגי גופא" - בו נמנה חלק כל ישראל שתמכו במלחמה מהעורף (בכח ההוד בנפש). ממחצת העדה ניתן אחוז אחד מן החמשים "ללוים שֹמרי משמרת משכן הוי'" (הלוים שייכים להוד, ענף הגבורה) - דבר זה רומז לעבודת דוד המלך (ספירת המלכות - "איהי בהוד") שתכלית כל מלחמותיו היתה הכנת חומרים וממון לבנין המקדש. בסיום "חמישי" באים שרי הצבא להקריב קרבן המבטא את תודתם על כך שלא נפקד מהם איש - בכח התודה של ההוד - כשתפקיד הקרבן הוא גם לכפר על נפשותיהם (מהרהור הלב של בנות מדין, כפירוש רש"י) - בכח הווידוי של ההוד (הבאת תכשיטי הנשים, הגורמים להרהור הלב, לזכרון בני ישראל במשכן מזכירה את עשית הכיור וכנו - שכנגד הנצח וההוד - מהמראות הצובאות). יסוד: תיקון ההתקשרות לצדיק "ששי" פותח בענין חדש - בקשת בני ראובן וגד לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. הסיבה הגלויה לבקשת הנחלה היא "ומקנה רב היה... עצום מאד" - "מקנה רב" הוא דימוי מובהק של יסוד. אמנם, חז"ל אומרים כי לכל אחד מהשבטים המבקשים היתה סבה אחרת לבקשה - אצל הלהוטים ביותר בבקשה זו, בני גד (המוזכרים ראשונים בבקשת "ויבאו בני גד ובני ראובן", על אף שהם צעירים מראובן ופחות מיוחסים ממנו), באה הבקשה מתוך רצון להתקשר למשה רבינו שנקבר בעבר הירדן (שעל כן בברכת גד נאמר שבחר לו נחלה ש"שם חלקת מחקק ספון"). ההתקשרות ל"צדיק יסוד עולם" שייכת כמובן ליסוד (וכן גד רומז לגיד, כינוי הברית בחז"ל) - דרך עבודת ה' שביסוד היא דרך החסידות הכללית, שעיקרה הוא ההתקשרות התמידית לצדיק (עד שגם כשהצדיק מת ונקבר מאמינים בו החסידים וחפצים להשאר דבוקים בו). מלכות: כיבוש וירושת הארץ "שביעי" פותח בתנאי הכפול בו משיב משה לבקשת בני גד ראובן וחצי שבט המנשה - תנאי כפול הוא דרך ההסכם הראויה והשלמה, דין המלכות היציב והמתקיים. אמירת "והיֹצא מפיכם תעשו" מורה עד כמה יש לכבד את כל מה שיוצא מה"מלכות פה". בני גד ובני ראובן מבטאים את קבלת מצות מלך של משה, ורק לאחר מכן מתוארת קבלתם בפועל את נחלתם בארץ, בנין עריהם והתישבותם בה (מעשי מלכות מובהקים). עם קבלתם את נחלתם כובשים בני מנשה שטחים נוספים בעבר הירדן ומוסיפים בכיבוש הארץ (בדומה לכיבוש ארצות סיחון ועוג ב"שביעי" של פרשת חקת). הפרשה חותמת "ויקרא לה נבח בשמו" - כל קריאת שם היא בבחינת מלכות (ובפרט השם נבח - שרש נביחת הכלב - סוד שם בן המאיר במלכות). |
ארכיון מעין גנים
סדרה א' - ה'תשסב באור פרשות השבוע ע"פ שבע הספירות הקדמה חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים נספחים: סדרה ב' - ה'תשסג
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים סדרה ג'- ה'תשסד
בסדרה זו חסרות מספר פרשות חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים |