וירא שבעת הקרואים כפי שהקדמנו (בהקדמה למעיין גנים), נעסוק השנה בהקבלת ז' חלקי הפרשיות ל-ז' ספירות הלב. מעבר לתוכן כל חלק בפרשה, המתאים לספירה שלו, הקבלת ז' הקרואים לספירות עולה גם מדמויות העולים לתורה: ג' העליות הראשונות הן של כהן לוי וישראל. הכהן, "איש חסד" המברך את ישראל באהבה, מקביל לקו הימין בספירות - קו של חסד, אהבה והתפשטות. הלוי גיבור באופיו, כבולט במעשי שכם והעגל, ובתפקידיו במקדש מודגשות תכונות קו השמאל-הגבורה - הגבלה וצמצום (כתפקיד השוערים), והעליה מהעולם כלפי מעלה (כתפקיד המשוררים, המרימים קול בזמר התעלות). ישראל מקביל לתפארת, שלמות כל גווני העם ושבטיו המתמזגים בקו האמצעי - בפרט מצטיינים ישראל ברחמנות (פנימיות התפארת). שאר העולים הם מישראל, והרי הם פוארות התפארת. חסד גבורה ותפארת: גמילות חסד, עריכת דין ורחמים "ראשון" פותח בהתגלות ה' לאברהם. מעבר לכך שכל מצב בו רואה אדם את ה' הוא חסד אין-סופי, חז"ל אומרים שכאן בא ה' לאברהם כדי לקיים מצות בקור חולים - זה אחד הלמודים הראשונים של מצות גמילות חסדים מה' (והרי גמילות חסדים היא הליכה בדרכי ה' ). עיקר גילוי מדת החסד ב"ראשון" היא גילוי אופי אברהם אבינו. איפיונו העיקרי של אברהם כאיש חסד נלמד מהכנסת האורחים המופלגת שלו, וכאן מופיע לראשונה תאור של הכנסת אורחים על ידי אברהם - הכנסת אורחים עד מסירות נפש, תוך השתוקקות לאורחים גם בחולי וכחום היום. כל התאור מדגיש את חסד אברהם הרב ואת "זריזותיה דאברהם" בקיום המצוה - זריזות נובעת מחסד, מי שפועל מאהבה פועל במהירות וקלות. בשורת לידת יצחק היא גילוי חסד ה' האין סופי, בו נאמר "היפלא מהוי' דבר". נצח: המתפלל על חברו הוא נענה תחלה "רביעי" פותח בהפיכת אשת לוט ל"נציב מלח" העומד במקומו לנצח, ובפעולת בנות לוט תוך דאגה להנצחת המין האנושי. הסיפור העיקרי ב"רביעי" הוא מעשה אבימלך, המלווה בעימות בין מות לחיים - אברהם פוחד מהריגתו בידי אבימלך וה' מאיים על אבימלך שימות אם אברהם לא יתפלל עליו - היחס בין מות לחיים הוא בסוד "תמורת מות חיים" שבנצח (לפי ספר יצירה). בספור זה מופיע לראשונה הנבואה ("כי נביא הוא"), ושרש יניקת הנביאים הוא בנצח. גם מושג התפלה מופיע כאן לראשונה - תפלה המשנה מציאות, "תפלת בעל דין" בכח ונצחנות - ומתגלה ש"המתפלל על חברו הוא נענה תחלה". אברהם מתפלל לפתיחת כל רחם בבית אבימלך וזוכה ללידת יצחק (הנצחת דורותיו). סוד זה הוא ענין פנימי ועמוק בספירת הנצח: יציאת האדם מעצמו כדי להתפלל על חברו היא מדת הנצח - הספירה היוצאת "לבר מגופא" לפעול במציאות החיצונית - ומכחה מגיע האדם לשרש הנצחי של הענין עליו התפלל. בדרגת "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם" אין התנחמות או שיקול לתת לזה ולא לאחר - משם נמשך שפע לכולם (וכמדרש חז"ל על פקידת שרה: "הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק היה בעולם"), ובראש ובראשונה למי שהמשיך את המקור הנצחי בתפלתו. הוד: מערכת החיסון כפי שראינו כמה פעמים, "חמישי" ממשיך את "רביעי", בסוד "נצח והוד תרין פלגי גופא", ומסיים את ספור לידת יצחק. אמירת "כל השֹמע יצחק לי" בהודיה לה' היא בסוד "בינה [אמא, מקור הצחוק שעשועים] עד הוד [הודיה לה'] אתפשטת". גם אברהם עושה משתה גדול כסעודת הודיה על הנס. הספור העיקרי ב"חמישי" הוא גרוש הגר וישמעאל - גרוש גוים מהארץ הוא פעולת ההוד (רגל שמאל), בעוד שעלית היהודים לארץ נעשית בכח הנצח (רגל ימין). במערכות הגוף מסמל ההוד את מערכת החיסון, החשה אלו תאים מזיקים לגוף ויש להלחם בהם ואלו תאים מועילים וצריכים שמירה. בגרוש נדרש אברהם להודות בצדקת שרה, על אף שאינו מזדהה עמה. פנימיות ההוד היא התמימות בנפש - ובקטע זה ממחיש ה' כיצד להתיחס לכל בתמימות ולהענות לאדם "באשר הוא שם" (ללא חקירת העתיד, המהופכת למדת "תמים תהיה"). יסוד: אימות חסדי אברהם ב"ששי" נכרתת ברית (מדת היסוד) אברהם ואבימלך, וסופו ב"ויטע אשל בבאר שבע" (נטיעת היסוד במלכות). החסדים מ"ראשון" נכללים ומתאמתים ביסוד באכילה שתיה ולינה, ומתגלה תכלית כוונתם - "ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם". היסוד נוטה לשמאל, ובחסדו יש ממד של גבורה כשאברהם מכריח את אורחיו לברך לה' (- מה שדורש ממנו כפיה עצמית והתגברות על טבעו). מלכות: התכללות אברהם ויצחק "שביעי" כולו עוסק בנסיון העשירי (סוד המלכות) של אברהם - העקדה - המסכמת את חיי אברהם אבינו (תוך חזרה ללשון הנסיון הראשון בתורה - "לך לך" - בסוד "נעוץ סופן בתחילתן" של ספירת המלכות). ענין העקדה הוא התכללות אברהם ויצחק - אברהם זוכה ליראה ויצחק לאהבה. התכללות מדות מהופכות תלויה בהתגלות המלכות העליונה - התכללות מדות האצילות (סוד "עושה שלום במרומיו", התכללות מדות חסד-מים וגבורה-אש) תלויה בגילוי מלכות דאין סוף (סוד ראשית הפסוק - "המשל ופחד עמו"). תכלית המלכת ה' בעולם היא יצירת התכללות ואחדות בכל הבריאה - "הוי' אחד ושמו אחד". |
ארכיון מעין גנים
סדרה א' - ה'תשסב באור פרשות השבוע ע"פ שבע הספירות הקדמה חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים נספחים: סדרה ב' - ה'תשסג
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים סדרה ג'- ה'תשסד
בסדרה זו חסרות מספר פרשות חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים |