ויחי "בחרבי ובקשתי" בפרשתנו מבטיח יעקב ליוסף: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, אשר לקחתי מיד האמֹרי בחרבי ובקשתי". ציון החרב והקשת על ידי יעקב תמוה - וכי יעקב נלחם על כיבוש שכם?! רש"י אכן מסביר שאחר מעשה שמעון ולוי בשכם באו הגוים להלחם ביעקב והוא חגר כנגדם את קשתו וחרבו. אמנם, בשל הבעיה בפירוש מלחמת יעקב כפשוטה, מתרגם אונקלוס חרבי וקשתי כ"תפלתי ובקשתי" - "בצלותי ובבעותי". בחסידות האריכו לבאר שחרב וקשת הם סוגי תפלה, מתוך הנחת יסוד ש"שעת צלותא שעת קרבא" - ששעת התפלה היא זמן מלחמה בין יצרי האדם, ושל בירור בין הטוב והרע במציאות. ההבדל הגשמי בין קשת לחרב מגלה על ההבדל בין סוגי התפלה השונים, וכן להיפך - הבנת תפקידי הקשת והחרב במלחמה הפנימית כנגד הרע תורמת גם להבנת השימוש בהם במלחמת ישראל כנגד הרע בפועל, במציאות הממשית של ימינו. מלחמת דורנו - מלחמת קשת בדורנו המלחמה העיקרית היא ברע הנעלם. סמוך לימות המשיח בירור הרע נעשה פנימי יותר, יש לחשוף את שרשי הרע הנעלמים ולבערם מהעולם. אחרי הצהרת האמונה שנלחמה ברע הגס והמגושם, באלילות וברוע בצורתם הבוטה ביותר, מגיע מצב בו כמעט ואין רע גלוי ומוצהר, שנלחם בטוב ובאמת באופן גס, וכל דבר רע מופיע באיצטלת הצטדקות - כדבר טוב או על כל פנים כמשהו סתמי. יותר מכך, מהמאבק הישיר ברע - שלא הצליח להגיע לידי גמר בהכרתת הרע - התברר שגם הרע הגלוי שנותר אינו עומד בפני עצמו, והוא רק 'בא כח' של שרשי רע נעלמים העומדים מאחוריו ומזינים אותו, של תפיסות עולם שלכשעצמן נראות תמימות ואפילו כנובעות ממניעים ראויים וטובים. "ידך בעֹרף אויביך" פסוק נוסף בפרשתנו מלמד על אחד מעקרונות מלחמת הקשת. קינת דוד על שאול ויונתן פותחת במה שיש לעשות בעקבות אובדנם: "ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר" - מכיון שאבדו "כלי מלחמה" מצטיינים בלוחמת קשת (כהתמחות שבט בנימין) יש ללמד את בני יהודה להלחם בקשת, והדבר רמוז כבר ב"ספר הישר" (- ספר בראשית). היכן רמוז ב"ספר הישר" שהקשת נועדה לבני יהודה? בפסוק שבברכת יהודה: "ידך בערף אויביך" - על היורה בקשת למתוח את היתר עד ערפו כדי לירות למרחוק (כפירוש רש"י שם). ספר הישר איפיון חשוב נוסף של מלחמת הקשת רמוז בכינוי "ספר הישר" לחומש בראשית בקינת דוד. "ספר הישר" הוא "ספרן של ישרים" - תיאור חיי האבות שנקראו ישרים. האבות הם הראשונים שעמלו והצליחו לתקן את העקמומיות שנטבעה באדם מחטא עץ הדעת, עליה נאמר "עשה הא-להים את האדם ישר והמה בקשו חִשבֹנות רבים". גם במלחמת הקשת נדרש יושר כזה, יכולת לקלוע אל המטרה בלי להחטיא. מעבר לאימון בקליעה למטרה, במלחמה נחוץ טבע ישר (דרך ארץ שקדמה לתורה) המכיר ש"הבא להורגך השכם להורגו", ושאין לחשב חשבונות בצד המלחמה בדבר אפשרות אחרת חוץ מפגיעה באויב - ירי באויר כדי להרתיע, להפגין כח, לקרב לשולחן הדיונים וכו' הוא בגדר חשבונות רבים ועקמומיים. במלחמת הקשת דרוש "אדם ישר" היורה ישר על מנת לפגוע (במלחמת חרב מול רע קרוב ומידי, פחות החשש לחשבונות רבים ועקומים). "חכם לב יקח מצות" המוסבר לגבי הקשת נכון לעבודה הרוחנית בכל המצוות - חשוב שבנוסף לעצם הפעולה-היריה תתלווה כונה פנימית לענין. זהו משל טוב לענין הכונה במצוות: כונת המצוה היא ככוונת הרובה, היא מכונת את המצוה ליעדה הנכון ("מצוה בלי כונה כגוף בלי נשמה" כי קשה לפגוע ללא כוונת, אך ברור שכוונת ללא רובה היא חסרת ערך לחלוטין). ובדרך רמז: רכיבי הקשת - יתר, קשת, חץ - רומזים לפסוק "חכם לב יקח מצות", ופרש הבעש"ט שחכם לב יקח שתי מצוות בכל מצוה - מצוה מעשית, ומצוה רוחנית התלויה בכונת הלב. הדימוי לירי בקשת מלמד מהי כוונה רצויה: אין זה 'ציור אותיות' ועיסוק בדבר נוסף למצוה (- ככונה-דמיון של "חשבונות רבים") אלא רצון ותפלה שהמצוה תגיע 'ישר' ליעדה-כונתה האמיתית (אף אם היא נעלמת מהאדם) ותפעל כדבעי. |
ארכיון מעין גנים
סדרה א' - ה'תשסב באור פרשות השבוע ע"פ שבע הספירות הקדמה חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים נספחים: סדרה ב' - ה'תשסג
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים סדרה ג'- ה'תשסד
בסדרה זו חסרות מספר פרשות חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים |