נספח למעין גנים

לתועלת המעיינים ב"מעין גנים" אנו מצרפים סיכום קצר ותמציתי של מבנה שבע ספירות הרגש (ז הספירות התחתונות) אליהן נקביל מידי שבוע את מבנה שבעת הקרואים בפרשה.

התרשים - המראה את המבנה הכללי של הספירות עם הקבלות חשובות - וההסבר הקצר יקלו על המעיינים להבין את תוכן הדף "מעין גנים" ויכוינו לעיון נוסף במבנה הפרשה.

קו ימין: עמוד החסד	קו אמצע: עמוד התורה	קו שמאל: עמוד התפלה
חסד		גבורה
אהבה		יראה
אברהם		יצחק
	תפארת
	רחמים
	יעקב
נצח		הוד
בטחון		תמימות
משה		אהרון
	יסוד
	אמת
	יוסף
	מלכות
	שפלות
	דוד

חסד:

פנימיות החסד היא האהבה. בגוף, מקביל החסד ליד ימין, והדמות המבטאת אותו היא אברהם. החסד הוא הכללי מבין מדות הלב - הוא פותח אותן ומלוה את כולן (שהרי כל מדות הלב הן סוגי יחס לזולת, ועצם היחס הטוב לזולת הוא חסד). תכונות החסד הן גדלות והתפשטות מלמעלה למטה.

גבורה:

פנימיות הגבורה היא היראה. בגוף, מקבילה הגבורה ליד שמאל, והדמות המבטאת אותה היא יצחק. הגבורה מתאפינת בדקדקנות, שהיא גם סוג של רגישות רבה לפרטי הפרטים, ובדין תקיף. הגבורה מצמצמת את התפשטות החסד, ובפנימיות יש בה תנועת עליה והסתלקות מלמטה למעלה.

תפארת:

פנימיות התפארת היא הרחמים. בגוף, מקבילה התפארת לעצם הגוף (ולעתים היא מוקבלת ללב), והדמות המבטאת אותה היא יעקב. התפארת היא מוקד כל ספירות הרגש, יש בה שילוב ואיזון של חסד וגבורה וזה פארה. התורה - המאירה אור מדוד (שילוב חסד וגבורה) - מקבילה לתפארת

נצח:

פנימיות הנצח היא הבטחון (במובן של בטחון עצמי יוזם, הנובע בקדושה מבטחון בה': "כי הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל"). בגוף, מקביל הנצח לרגל ימין (או כליה ימין), והדמות המבטאת אותו היא משה. נצח ענינו נצחון (המתבטא לעתים בנצחנות), נצחיות וכושר ארגון (ניצוח על המלאכה).

הוד:

פנימיות ההוד היא התמימות (- רצינות וכנות, שהיפוכן בליצנות). בגוף, מקביל ההוד לרגל שמאל (או כליה שמאל), והדמות המבטאת אותו היא אהרן. ההוד מתבטא בווידוי, בהודיה על טוב, בהודאה על אמת (גם בלי הבנתה בשכל), ובאור מקיף של "הוד והדר". ההוד הוא גם נקודת תורפה ופתח לרע.

יסוד:

פנימיות היסוד היא אמת (במובן של דחף לאימות ומימוש). בגוף, מקביל היסוד לברית, והדמות המבטאת אותו היא יוסף. כל ענין של פריה ורביה ושל שמירת הברית שייכים ליסוד. היסוד מכונה "צדיק יסוד עולם".

מלכות:

פנימיות המלכות היא שפלות. בגוף, מקבילה המלכות לפה, והדמות המבטאת אותה היא דוד, נעים זמירות ישראל. המלכות היא בטוי כלפי חוץ -בדבור או מעשה - והיא תכלית וסיום כל הספירות. מכיון שהמלכות יורדת למציאות יש בה חשש שבירה ומות. בד"כ מזוהה המלכות עם האשה.