|
|
|
ב חדושי קבלת האריז"ל דרך הבעש"ט מיוסדת על תכנים קבליים עמוקים, והבעש"ט נחשב כמחדש דרך עמוקה בקבלה - כתוספת וביאור פנימי ומחודש לשתי דרכי הקבלה שקדמו לו: דרך רשב"י ודרך האריז"ל . על מנת להבין את ארבעת חידושי הבעש"ט בעבודת ה' יש לעמוד על שרש הדברים בפרשנות החדשה של הבעש"ט ליסודות קבלת האריז"ל, ולשם כך להקדים את יסודות חידושי האריז"ל בקבלה ארבעה יסודות
ארבעה יסודות בקבלה - המכוונים כנגד אותיות שם הוי' ב"ה -
חידש רבינו האריז"ל על גבי קבלת "עשר ספירות" של הראשונים, בה עסקו עד לדורו
(קבלה שראשיתה בספר הזהר שחבר רשב"י וסיכומה הגדול בספרי הרמ"ק, המקובל האחרון שקדם לאריז"ל):
צמצום בתורת הראשונים נתפסים הכחות האלקיים והבריאה כולה כמשתלשלים מהבורא עצמו. האריז"ל גילה כי לשם בריאת נבראים ולשם האפשרות לגילוי כחות אלקיים המתיחסים לנבראים אלו יש צורך ביצירת מקום פנוי מנוכחות האור האין סופי של ה', שהרי מאין-סופיותו של ה' לא תיתכן השתלשלות ישירה של בריאה מוגבלת. יסוד הצמצום הוא יצירת חלל פנוי מהנוכחות האלקית (הגלויה), המהווה את 'מקום הבריאה'. מקום הבריאה - החלל הפנוי הנוצר מן הצמצום הראשון (ומהצמצומים שלאחריו) - משמש כלי בתוכו מתלבשים הכחות האלקיים המאירים לבריאה זו. האות י שבשם מרמזת להופעה הנקודתית והמצומצמת של אור ה' לאחר התעלמות האור-אין-סוף. שבירה
בקבלת הראשונים נתפסת הבריאה כתהליך 'חלק' ונטול משברים. האריז"ל גילה, על יסוד מאמר
חז"ל כי הקב"ה "בורא עולמות ומחריבן" , שלעולם התיקון - הרמה הגבוהה ביותר של עולמנו שלנו -
קדם "עולם התהו" שחרב ב"שבירת הכלים". שברי הכלים של "עולם התהו" משמשים כתשתית למציאות בה אנו חיים,
והדבר מסביר מדוע עולמנו אינו טוב ומואר בשלמות, כראוי לעולם המשתלשל מהאור האלקי. פרצוף
בקבלת "עשר ספירות" של הראשונים נתפסה פנימיות המציאות כמבנה אחד של עשר ספירות,
כשכל ספירה היא כח נקודתי מסוים מתוך מכלול הכחות הפועלים במציאות .
האריז"ל חידש שישנה התכללות אורגנית בין הספירות השונות, וממילא כל כח מתפתח מ'ספירה'
אחת למבנה שלם ומשוכלל הכולל את כל עשר הספירות - ל'פרצוף' אישיות שלם(בעל רמח איברים ו-שסה גידים),
העומד בפני עצמו, פועל ומתיחס לפרצופים האחרים כ'דמות',
ולא כחלק 'נטול אישיות' במבנה מכני כוללני. ברור
מתוך חידושו של האריז"ל בדבר "שבירת הכלים" ונפילת ניצוצות-שברים מהם לתוך המציאות התחתונה
בה אנו חיים, עולה גם החידוש היסודי בעבודת האדם על פי האריז"ל - עבודת הברורים.
עבודת התחתונים במציאות העולם מטרתה פדיון הניצוצות השבויים בתוך הקליפות שבעולמות
התחתונים. ברור הטוב מן הרע שבמציאות - על ידי תורה, עבודה וגמילות חסדים - מעלה את
הניצוצות הקדושים מן המציאות התחתונה לעולם האצילות המתוקן, בו אין שברים מ"עולם התהו".
המשך המאמר:
|
מתחילים 
מתקדמים
מושגים
ספורי הבעש"ט
|