מהות החסידות

יח
צערו של ה"משנה למלך

בעת שנסע הבעש"ט לארץ ישראל ושהה בחג הפסח בעיר איסטמבול פגש את הרב הגאון הר"י רוזאנוס בעל "משנה למלך" ודברו בלשון הקודש משום שבעל "משנה למלך" לא הכיר לשון אידיש. הוא שאל את הבעש"ט מאין הוא וענה שמפולין. עוד שאל על דרך חיי היהודים בגלות פולין והשיב הבעש"ט כי גזרות על גזרות עומדות על ישראל.
הרכין בעל "משנה למלך" את ראשו אחורנית מרוב צער וראה הבעש"ט שמחולשת דעתו עוד יוריד את השר של פולין מכסאו. אז אמר הבעש"ט אליו שישראל עוד צריכים להיות בפולין והניח את דעתו בזה.

רשימות דברים א' : עמ' כג' קטע כב'

למעלה משרי מעלה
צדיקים אמיתיים פועלים פעמים רבות על ידי מצב רוחם הפנימי ללא כוונה. חולשת דעת עצומה של צדיק ממציאות שלילית מסוימת יכולה לבטלה. אם אנו רואים כיום שיש מציאות קשה של מסירת שטחי ארץ ישראל שאינה מתבטלת זהו סימן לכך שאין מספיק צדיקים כיום, וגם מי שהוא מעט צדיק לא 'חי' מספיק את הגזירה.
המספר כותב שה"משנה למלך" לא מדבר אידיש כדי ללמד שלא היה קשור מבחינה תרבותית ליהודי פולין ולכן צערו מקיים את אימרת הבעש"ט שיש לאהוב גם יהודי שלא ראית מימיך. התורה היא המקשרת בין היהודים ולכן הוא נקרא ה"משנה למלך" משום שכולם נזקקים לתורתו.
ה"משנה למלך" מסוגל להוריד שרים של מעלה לפי העיקרון של "גם את זה לעומת זה עשה האלקים"(קהלת ז, יד). ה"משנה למלך" כשר התורה יכול להוריד את השר של פולין. הבעש"ט שנמצא אף מעל לשרים של מעלה רואה גבוה יותר וממקומו הוא רואה שעדיין צריכים להיות בגלות פולין.
אמנם יש גזירות על היהודים בפולין, אבל המלכות הפולנית מופקרת. לכן עיקר התיקון שעושים היהודים הוא תיקון ההפקרות במובן של פריקת עול. כפי שידוע מהבעש"ט, יהודי פולין היו מאד חזקים באמונתם הפשוטה ובכך תיקנו במידה רבה את ההפקרות.
בדרך אגב אנו למדים שהבעש"ט אהב לפגוש צדיקים אמיתיים שאינם בהכרח חסידים או מתנגדים, כמו שהתכוון בעלייתו לארץ לפגוש את "אור החיים" הקדוש. ברוח דומה האדמו"ר הזקן התבטא פעם שאם יש מחלוקת בין חסידי הבעש"ט לתלמידי הגאון מוילנה, יש לשאול את חכמי ספרד שיפסקו בנידון. יש זיקה שורשית בין החסידות לחכמי ספרד ולכן הבעש"ט 'גילה' את "אור החיים" ובזכותו מודפס פירושו על החומש.