עבודת החסידות

יא
אי אפשר לאכול ללא ציווי

הבעש"ט אמר שאפילו אם הקערה עם המאכל עומדת על השולחן, אם אין השם יתברך מצוה לאכול אי אפשר לאכול.

רשימות דברים ד עמ' פא' קטע עב'

לחוש מצוה בדבר הרשות
דיבור זה של הבעש"ט מזכיר את דרכו של ר' זוסיא מאניפולי שהיה מתפלל לה' על כל שלב באכילתו. לפני אכילתו היה אומר "זוסיא רוצה לאכול עכשיו" אחר כך היה לוקח את האוכל לפיו ולאחר מכן היה מודה.
כתוב "בכל דרכיך דעהו")משלי ג, ו.(. על כל פעולה בחיים יש לעשות יחוד, כלומר מצוה. הלשון "מצוה לאכול" פירושו שכל דבר שאוכלים הוא קיום מצוה. יש להרגיש בכל דבר שהאדם עושה שהוא מקיים מצוה. הכוונה העמוקה ל"בכל דרכיך דעהו" היא שהאדם יוזם את היחוד.
ב"דעהו" יש יחוד מלמטה למעלה : דע- הו, כאשר "דע" הוא במובן של חיבור בין הה', שהיא השכינה הקשורה באדם לבין הו', שהיא קדושת ה' השורה בדבר הרשות.
במצוה שה' נותן יש מצ-וה. כאשר מצ הוא י-ה באתב"ש )(א' מתחלפת בת' ב' בש' וכן הלאה) ואילו ו"ה יורד מלמעלה למטה (מהאות ו' לאות ה'). כל מצוה היא אם כן שם הוי"ה היורד מלמעלה למטה ואילו כל דבר רשות- "בכל דרכיך דעהו"- עולה מלמטה למעלה (מהאות ה' לאות ו').
דברו של הבעש"ט עמוק יותר - יש להרגיש מצוה ממש בתוך ה"דעהו". זו התעוררות עליונה שנועדה לעורר את ההתעוררות התחתונה. כך היה בתולדות עם ישראל. את ה'מצוה' הראשונה, ה"דעהו" מלמטה קיימו האבות, אבל תרי"ג המצוות ממש, שהן ההתעוררות העליונה שלאחר ההתעוררות התחתונה, ניתנו במתן תורה. דוקא לאחר עבודת האבות, גלות מצרים וכל הסבל הכרוך, בה זכינו להמשכת העצמות במתן תורה. ההתעוררות העליונה שלפני, כלומר המצוה שלפני ההתעוררות התחתונה, אינה המשכת העצמות. היא רק בבחינת סימני קירבה ואהבה כמו חיבוק ונישוק, אך לא המשכת העצמות עדיין.
ניתן להבין את דבר הבעש"ט בעמקות יתר. מי שיש לו מודעות יתר יכול לתפוס את המרחק שבינו לבין הכוס כאינסופי והוא פוחד ממש לקח את הכוס. זו תחושה של האדם שאין לו שום קשר למה שנמצא מחוצה לו ולכן הוא חייב שיצוו עליו לקחת את הכוס ולשתותה. אם התחושה אינה קדושה זו כמובן חולניות ושגעון.
המצוה היא מלשון צותא והתחברות ולכן יש תחושה שהדרך היחידה שבה יכנס המאכל לפי האדם היא רק אם ה' יעשה זאת. בגלל תחושת הריחוק האכילה נתפסת כנס. לבעל מודעות גבוהה כלל לא פשוט ומובן מאליו שניתן לגעת בדבר חיצוני וכל שכן להפנימו, אם אין מצוה וחיבור שנעשים על ידי ה'.


מתחילים


מתקדמים


מושגים


ספורי הבעש"ט