עבודת החסידות

טו
איש האמת מסתובב

הבעש"ט אמר שהעולם אומרים ש"עם האמת יכולים לסובב את העולם" והסביר בדרך צחות את הפירוש לפתגם. כאשר בא אדם למקום מסוים ואומר את האמת בפני בני המקום הם אינם יכולים לקבל ולסבול זאת ולכן מוכרח אומר האמת להעתיק את מקומו למקום אחר וגם שם הוא אומר את האמת ומוכרח שוב להעתיק את מקומו למקום אחר וכך הלאה, עד שהוא יכול לסובב את כל העולם.

"רשימות דברים ב' " עמ' לג' קטע טז'

אמת מלובשת בחסד
מידת האמת היא טובה מאד, אבל כאשר היא לבדה היא בבחינת תהו. כתוב כי "לא תהו בראה לשבת יצרה"(ישעיהו מה, יח). ה' ברא את העולם כדי להתיישב ומי שאומר אמת בלבד חייב לנוע כל הזמן. האמת זקוקה לחסד שילביש אותה כדי להתיישב במציאות. כתוב כי "משה אמת ותורתו אמת"(תנחומא קורח יא), אבל אפילו משה רבינו שמידתו אמת חייב להלביש זאת ב"תורת חסד" של אהרון אחיו המשנה "מפני השלום". הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"(תהלים קלג, א) מדבר על שבתם של האחים משה ואהרון. כדי שמשה רבינו יתישב עליו להתחבר לאהרון. מידת האמת של משה גרמה לו שיסובב את המדבר ארבעים שנה ולא יכנס לארץ ישראל.
המשיח זקוק לאליהו הנביא, בדיוק כפי שמשה זקוק לאהרון. לאחר פעולתו של אליהו, שילמד זכות על הרשעים ויחזירם בתשובה, יבוא המשיח שעיקר מידתו אמת ויחזיר אף את הצדיקים בתשובה.
הנקודה הפנימית היא שהמציאות לא סובלת את האמת. בפשטות בני האדם לא סובלים את האמת משום שהיא מחייבת אותם להשתנות, דבר שאינם אוהבים. בעמקות יתר יש לומר, על פי הכלל של "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"(משלי כז, יט) כי כשם שהעולם לא סובל את האמת, כך האמת אינה סובלת את העולם. בכל עימות שני הצדדים 'אשמים'. האמת שלא סובלת את המציאות היא האמת של חיצוניות ספירת הבינה , מקור כל הדינים. יש אמת מקפידה אפילו של צדיקים שלא יכולים לסבול מתנגדים וממילא כמים הפנים לפנים.
זו גם הנקודה הפנימית בסיפורו הידוע של רבי נחמן על התבואה של השגעון. כאשר כולם אוכלים את התבואה של השגעון השאלה היא - האם כדאי לאכול את התבואה ולהיות משוגע ושקרן כמו כולם, או לא לאכול ולהשאר שפוי אבל מחוץ לחברה?
הפתרון הנכון הוא שיש לאכול ולהשתגע, אבל צריך לקשור חוט על האצבע כדי שהאדם יזכור שאינו שפוי. עדיף להיות 'שקרן' שיודע זאת, מאשר להיות אמיתי אבל מחוץ למעגל החיים.