עבודת החסידות

ד
הרהור תשובה כנגד הרהור רציחה

כאשר נסע הבעש"ט פעם אחת עם החבורה הקדושה, עם מנהיג הסוסים הרגיל אלעקסי , אמר הבעש"ט לפתע לתלמידיו שיתפללו ויהרהרו בתשובה כי הערל רוצה להרגם.
התלמידים השתוממו ביודעם שהערל משרת את הבעש"ט בנאמנות כמה שנים. הבעש"ט הזהיר אותם שוב ואז עשו כדבריו עד שהגיעו בנסיעתם למקום מרוחק יותר. אז קרא הבעש"ט לעגלונו הערל ושאלו מה חשבת בעת שעברנו במקום פלוני? תכף התנפל הערל לרגלי הבעש"ט ואמר לו את האמת שרצה להרוג את כולם.
אמר לו הבעש"ט - הלא אתה יודע שאני מרגיש כל דבר וממני לא תוכל להעלים שום דבר ואיך עלה בדעתך לחשוב על דבר כזה? השיב העגלון אני אינני יודע אבל איזה רוח רע עקץ אותי והמשיך להתנפל על רגלי הבעש"ט שימחל לו.
אחר כך הסביר הבעש"ט לתלמידיו שבזה המקום נהרגו כמה יהודים ונשאר בו הרושם של הרציחה. כאשר עברו במקום אחזה רוח הרציחה את הערל, אבל כעת לאחר שעברה החבורה במקום התפללה והרהרה בתשובה התבטלה הרוח ומעתה לא יהיה שום נזק באותו מקום לשום בן ישראל.

"ליקוטי סיפורים" עמ' טו' קטע ט'

התיקון הכללי
לכל עבירה יש תיקון מיוחד כפי שמלמדים חכמי הקבלה. אבל יש תיקון כללי לכל העבירות והוא תפלה מעומק הלב והרהור תשובה. כך בסיפור הצליחה החבורה הקדושה של הבעש"ט על ידי תפלה והרהורי תשובה אמיתיים לתקן לגמרי את המקום.
הבעש"ט ידע שהגוי יקבל הרהורי רציחה באותו מקום, אך לא פחד להכנס אליו לפי היסוד שלו שאין לפחד משום דבר שבעולם. לכן הכניס את חבורתו הקדושה שנכנסה ויצאה בשלום. מובן מאליו כי מה שהבעש"ט מורה לאחרים-להתפלל ולהרהר בתשובה- הוא עושה ביתר שאת, כמאמר חז"ל "ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו"(ברכות כא,א ).
אנו למדים מהסיפור שבמקום שבו נרצח יהודי יש רושם של רציחה שעלול להכניס בגויים רוח רעה לפגוע שוב ביהודים ח"ו. יש לכך לקח מעשי ביותר בימינו. במקום שבו ארע פיגוע ביהודי יש להקים ישוב יהודי, והעיקר הוא להתפלל באותו מקום ולחזור בתשובה כדי למחות את הרושם.
בדרך כלל נאמר כי הקדושה מותירה רושם כמו שמסופר בפרשת "ויצא" על עזיבתו של יעקב המותירה במקום רושם של קדושה (רש"י בראשית כח, י.). כאן מסופר להפך כי הרצח מותיר רושם. זהו הרושם של הטומאה, ה'לעומת זה'. הרושם הוא בעצם שארית הרע ש'נזרע' ע"י הגוי, או הקליפות במקום הזה ויש לבררו. הרע נותר במקום ואם יגיע יהודי ויתפלל ויחזור בתשובה הוא לא יבטל את הרושם בלבד, אלא את כל ה'אנרגיה' הרעה שהצטברה בגלל אירוע הרצח, את כל ההוצאה מכח אל הפועל הרעה של הגוי הרוצח. אין כאן רק ביטול רושם קטן שנמצא במקום מסוים, אלא נגיעה לעצם ושרש הקליפה. יש במידה רבה ביטול של כל רוח הרצח בכל העולם כולו וזו סגולה וסוד.
לפי הסיפור משמע שאם נוסעים למחנות ההשמדה של היהודים ומתבוננים ועושים תשובה זהו בהחלט תיקון גדול בכל העולם.

רושם קידוש השם
באותו מקום שנרצח היהודי יש את רוח הרצח שהותיר הגוי כאמור, וגם את קדושת המיתה על קידוש השם. אור וחשך משמשים בערבוביה במקום הזה ויש לעשות בירור. ניתן לומר ביתר עמקות כי העובדה שתלמידי הבעש"ט הצליחו כה יפה בתשובתם נובעת מהסיוע שיש לרושם המיתה על קידוש השם.
כעת מובן גם מדוע מכניס הבעש"ט את עצמו למקום הסכנה. מצד אחד זו סכנה ו"אין השטן מקטרג אלא במקום סכנה" ומצד שני זהו המקום הטוב ביותר לעשות תשובה. המקום הטוב ביותר לעשות תשובה הוא דוקא מקום מסוכן. כשם שיש רושם מקדמת דנא של רע, כך יש סיוע של קדושה באותו מקום ממש המגבירה את העומק. הקדושה הסמויה יכולה להכנס ביהודי עובר בסוד העבור.
לעומת זאת רוחו הרעה של הגוי הרוצח עלולה להכנס בגוי עובר כעבור של הגוי הרוצח. הרציחה היא גילוי היחידה שבנפש של ה'לעומת זה'. זו החויה הגדולה ביותר שיש מצד הקליפה ולכן נשאר הרושם שמתעבר בתוך הגוי שהוא כלי מוכן לקבל את רושם הקליפה.
לעומת זאת היהודי מקבל את הסיוע של הקדושה מהצדיק, מהבעש"ט. הדבר לא בא לו בקלות כמו בצד הטומאה. כאשר היהודי זוכה לסיוע הוא מתעורר בתשובה אמיתית וכך מבטל את הרוח הרעה של הגוי.
הרצח הראשון בעולם הוא של קין שרצח את הבל. גוי העובר באותו מקום מתעברת בו רוחו של קין ואילו ביהודי העובר שם מתעברת רוחו של הבל. הבל הוא מלשון הבל של תפלה וכן להב הלב -הרהור תשובה אמיתי בלב. הבעש"ט במעשהו פעל כנגד העבור של קין בגוי וכן פעל לעבור של הבל ביהודי.
רצח הוא אותיות רחץ שפירושו בארמית בטחון. דוקא במקום שהיה בו רצח של יהודי צריך לבטוח בה' ביותר.