תיקון חוה

חוה

בחז"ל מצאנו ש"שמא גרים" (שם האדם גורם ומשפיע על גורלו בחיים). התורה מספרת ששמה של האשה הראשונה - חוה - נקרא על שם היותה "אם כל חי". חוה התחילה בחטא שבעקבותיו התקיים "ביום אכלך ממנו מות תמות", אך היא נקראת (דווקא לאחר החטא) על שם "מקור חיים" ("אם" פירושו "מקור"). בכוחה של חוה - כל אשה ואשה - לתקן את החטא ולהפוך את העונש, המות, למקור חיים נצחיים.

אותיות השם חוה

השם חוה מורכב משלש אותיות, שגם הן וגם סדרן בצירוף השם משמעותיים להבנת כוחה של חוה לתקן את שרש החטא בנפש האדם.

האות ח, שמספרה 8, רומזת לסוד ה"מגן אברהם" - כוכב המורכב משני ריבועים משולבים זה בזה - שבו שמונה כנפים, כזה:

האות ו, שמספרה 6, רומזת לסוד ה"מגן דוד" - כוכב המורכב משני משולשים משולבים זה בזה - שבו שש כנפים, כזה:

האות ה, שמספרה 5, רומזת לסוד ה"מגן שלמה" - כוכב בעל חמש כנפים, כזה:

נמצא שחיבור שלשת הכוכבים יחד (לפי הסדר הנ"ל) רומז ל"תיקון חוה".

אברהם דוד שלמה

והנה, אברהם אבינו מופיע (ככוכב העולה מן המזרח) לאחר חוה (19) דורות של כללות האנושות. הוא, ביחד עם שרה אשתו, מתחיל את "תיקון חוה". דוד הינו הדור ה14- (= דוד) לאברהם. שלמה הינו הדור ה15- (= שלמה במספר קטן) לאברהם.

האשה בכלל (וחוה בפרט) נמשלה ללבנה. בחז"ל מבואר שמשמעות דורו של דוד, ובעיקר דורו של שלמה, היא בסוד "מילוי הלבנה" - כמו הלבנה בשלמותה ביום ה15- לחדש (שעל שם כך נקרא "שלמה" - "סיהרא באשלמותא").

וביתר דיוק: אברהם (הדור ה1- של היהדות) רומז לחידוש הלבנה בראש חדש, דוד (הדור ה14-) רומז לסיום חיסרון הלבנה ביום ה-14 בחדש, שלמה (הדור ה15-) רומז לשלמות מילוי הלבנה ביום ה-15 בחדש. ועוד, סכום שלשת המספרים - 1, 14, 15 - עולה 30, כמנין ימות ירח הלבנה - הכל בסוד תיקון הלבנה, "תיקון חוה".

הרעיון הפנימי המשתקף ב"מגן אברהם"

בצורתו של כל אחד משלשת ה"מגינים" הנ"ל טמון רעיון פנימי המורה על עבודה פנימית בנפש האדם.

כל אחת משמונה כנפיו של ה"מגן אברהם" הינה חצי ריבוע קטן, כלומר, משולש ישר-זווית שווה שוקיים הבולט כלפי חוץ מתוך קו האלכסון של הריבוע. ידוע בחז"ל שהיחס בין אלכסון הריבוע לצלעו הוא בערך היחס של 7 ל5- (בדיוק, הוא היחס של השורש של 2 ל1-). מבואר בחסידות שהיכולת בנפש להתבונן באין האלקי המהוה את היש הנברא תמיד היא היכולת להסתכל באלכסון (הרומז באותיותיו להָסתכלות באין) - הניצב בכל יחידה-ריבוע-קטן של המציאות.

זהו שרש נבואתו של משה רבינו (שראה באספקלריא המאירה) - "משה נתנבא ב'זה'" - היחס בין ז ל-ה, כנ"ל [ומזה גם מובן מה שמשה לא זכה בחייו לשער ה-נ, שהרי לפי הנוסחה המתמטית של יחס האלכסון לצלע הריבוע ז בריבוע היה אמור להיות שווה לפעמיים ה בריבוע (כפי שהשורש של 2 בריבוע שווה לפעמיים 1 בריבוע), אך באמת ז בריבוע שווה מט, ולא נ (בכה, ה בריבוע), ודוק].

כאשר זוכים להסתכל באין האלקי המהוה את היש, אזי מתחברים בתודעת האדם ממדי הזמן והמקום. על כן ב"מגן אברהם" יש שמונה כנפים, הרומזות לשמונה קצוות של ארבעת ממדי הזמן והמקום (בלשון ספר יצירה: עומק ראשית ועומק אחרית - שני קצוות ממד הזמן; עומק דרום עומק צפון, עומק מזרח עומק מערב, עומק רום עומק תחת - ו קצוות של ג ממדי המקום).

[כאשר נקבע את אורך הצלע החיצונית של כל כנף כ5- (בסוד אות ה-ה זעירא של "בהבראם", שהיא אות ה-ה הנוספת בשמו של אברהם), אזי מדת השטח של שמונה הכנפים יעלה בדיוק 100, והשטח המלא של ה"מגן אברהם" (לפי החישוב המדויק של אורך האלכסון של כל כנף - ...7.0710) יעלה בגימטריא מגן אברהם (וליתר דיוק: ...341.4190)!]

הרעיון הפנימי המשתקף ב"מגן דוד"

ה"מגן דוד" הינו הכוכב היחיד ש"תוכו כברו", כלומר, שטח כנפיו שווה בדיוק לשטח פניו. ניתן לצייר בדמיון את כנפיו מכסות את כל פניו בדיוק, כאשר הן מתקפלות פנימה. למה הדבר דומה? לפרח שושנה (מלשון שש כנפים) הנפתח בבוקר ונסגר בערב.

אדם ש"תוכו כברו" הוא איש אמת, איש תמים בכל הליכותיו, ועל פי התורה הוא הראוי למלוך ולהנהיג את העם. שהרי, במשמעות "תוכו כברו" ישנם שני מובנים:

א. מה שבלבו של אדם הוא הוא הדבר שאותו הוא מגלה כלפי חוץ.
ב. קים איזון אמיתי בין נטית האדם להפנמה לבין נטיתו להחצנה.
אצל המלך הצדיק הפירוש השני בא לידי ביטוי בכך שהתנשאותו החיצונית למלוך על עם היא בדיוק לפי ערך שפלות עצמו הפנימית. העין החדה תבחין שלא רק שאין התנשאותו סותרת את שפלותו, אלא שהיא משקפת אותה ממש. על כן, ראוי ביותר שצורה זו תתיחס לדוד מלך ישראל, שאמר על עצמו "והייתי שפל בעיני" (והוא בסוד שפל ים המלכות, השווה בדיוק לגאות שבו).

מבואר בחסידות, שהאדם ה"תמים" בעבודת ה' הוא זה שמתקיים אצלו "טעם עצו וטעם פריו שוים" (האדם נמשל ל"עץ השדה", שעל פי ציווי ה' במעשה בראשית היה אמור להיות "עץ פרי עֹשה פרי", אך הארץ חטאה והוציאה "עץ עֹשה פרי" בלבד), ביטוי נרדף ל"תוכו כברו". עבודה תמימה זו מיחדת את אור אין סוף הסובב כל עלמין (המשתקף בבחינת "ברו") ואת אור אין סוף הממלא כל עלמין (בחינת "תוכו").

הרעיון הפנימי המשתקף ב"מגן שלמה"

בצורת ה"מגן שלמה" בא לידי ביטוי העיקרון הפנימי ביותר של האמנות, הן האמנות שבידי שמים (מעשה בראשית - "מעשה ידי אמן") והן האמנות שבידי אדם: "חיתוך הזהב" (הקשור, מבחינה מתמטית, לשרש של חמש, הבא לידי ביטוי בכוכב זה, בעל חמש הכנפים).

כשנתבונן בצורתו של ה"מגן שלמה" נבחין כי כל אחת מחמש צלעותיו מתחלקת לשלשה קטעים - שני קטעי כנף שווים מכאן ומכאן, וקטע שלישי של המחומש האמצעי שביניהם. והנה, היחס של אחד מהקטעים החיצוניים לחיבור שני הקטעים הנוספים הוא הוא היחס המדויק של "חיתוך הזהב".

נמצאנו למדים שהרעיון הפנימי של ה"מגן שלמה" הוא החן הפנימי והעצמי המשתקף בכל נברא שברא ה' לכבודו (כאשר האמן האנושי מנסה ככל יכולתו לחקות ולהבליט את כללי היופי של קונו).

אכן צורה זו קשורה ל"צלם אלקים" שבו נברא האדם ביחוד, שהרי בגוף האדם ישנו ריבוי יחסים של "חיתוך הזהב", מעל ומעבר לכל יצור אחר במעשה בראשית. [ניתן אפילו לצייר את ה"מגן שלמה" כדמות אדם העומד על שתי רגלים, עם ראש למעלה ושתי ידיו מתפשטות לכאן ולכאן, ודוק].

וכן, צורה זו מתקשרת לשלמה המלך, בעל המודעות הגבוהה ביותר לחן ויופי, תכונה שבאה לידי תכלית הביטוי בקדושה בבנין בית המקדש. בנין המקדש הוא עיקר עיסוקו במעשה בפועל של כל יהודי, בכל מקום ובכל זמן - לעשות לו יתברך דירה בתחתונים ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"). על היהודי לקיים כל מצוה ומעשה טוב בדרך של "זה א-לי ואנוהו" (תרגם אונקלוס: "ואבני ליה מקדשא"), להדר במצוות ככל יכולתו.

היחס בין ה"מגינים"

לפי הנ"ל יוצא ששלשת המגינים, לפי הסדר של אותיות חוה, מקבילים לשלשה תיקונים יסודיים בנפש האדם, בדרך של זרימה "מלמעלה למטה" (כמו שראינו גם ביחס לסדר הדורות - אברהם, דוד ושלמה):

סוד ה"מגן אברהם" הוא תיקון המוחין שבאדם, יכולת האדם להסתכל באין האלקי.
סוד ה"מגן דוד" הוא תיקון המדות שבאדם, להיות איש אמת וללכת בדרך תמים עם אלקים ואדם.
סוד ה"מגן שלמה" הוא תיקון המעשה, תיקון היופי החיצוני, לקים בכל מעשיו "זה א-לי ואנוהו".
הרי שלמות כל התיקונים הנ"ל נכללת ב"תיקון חוה".

שמות הקדש

לפי הקבלה, שמונה הכנפים של ה"מגן אברהם" רומזות לשילוב ארבע אותיות שם המפורש, הוי' ב"ה, עם ארבע אותיות השם א-ד-נ-י(ה"קרי" של שם הוי' ב"ה). שני שמות אלו עולים בגימטריא 91 = אמן.
שש הכנפים של ה"מגן דוד" רומזות לשילוב שלש אותיות השם ש-ד-י עם שלש אותיות השם א-ל-י.

חמש הכנפים של ה"מגן שלמה" (שאין בהן שילוב, אלא כל הצורה היא אחת) רומזות לחמש אותיות השם א-ל-ה-י-ם.

שלשת השמות האחרונים עולים בגימטריא 441 = אמת.

הכל ביחד עולה 532 = 19 פעמים 28 [הסוד הכולל ביותר של הלוח העברי - 19 שנות ה"מחזור קטן" (בסופו חוזר הירח למיקומו ביחס לשמש כבעת בריאתם) פעמים 28 שנות ה"מחזור גדול" (בסופו חוזרת השמש למיקומה ביחס לגלגל המזלות כבעת בריאתם), ועל כן אמרו קדמונינו שבסוף כל 532 שנים חוזר העולם כולו ל'ראשיתו' ומתחדש שוב] = חוה פעמים כח. בהיות שיש כאן 19 אותיות, נמצא שהערך הממוצע של כל אות (כל כנף של "תיקון חוה") הוא כח = יחוד. התיקון השלם הינו היחוד השלם של כל הכחות האלקיים כפי שהם באים לידי ביטוי בנפש האדם שנברא בצלם אלקים.

סדרת ח-ו-ה

שלש אותיות שמה של חוה, שכמספרים שוות 8, 6, 5 (כנ"ל), מתחילות סדרה ריבועית פשוטה ששבעת איבריה הראשונים הינם:

5      6      8      11       15      20      26     

המספרים המופיעים בהמשך הסדרה מצביעים בעצם על ערכים נעלמים לפני האות ח, שבראשית שמה של חוה. סדרת ח-ו-ה היא סדרה בעלת 'חן נקבי' (כלומר, שהמשכה לכיוון השני הוא סימטרי, כאשר המספר 5 חוזר על עצמו ולאחריו 6, 8 וכו').

'לפני' 8 בא 11 = ו-ה (של חוה עצמה); לפני 11 בא 15 = י-ה; נמצא שהשם חוה 'יוצא' וממשיך את שני היחודים של שם הוי' ב"ה - יחודא עילאה של אותיות י-ה ויחודא תתאה של אותיות ו-ה (ועוד, נשים לב שהאות ח של חוה היא הנקודה האמצעית של י-ה, והאות ו הבאה אחריה היא הנקודה האמצעית של ו-ה).

עד כאן, חמשת האיברים הראשונים של הסדרה, עולים 45 = אדם (כידוע בקבלה שאדם הינו שם הוי' מלא, במילוי אלפין, כאשר המילוי בפני עצמו עולה חוה).

לפני 15 בא 20 = י-ה-ה, ולפני 20 בא 26 = י-ה-ו-ה, המספר השביעי בסדרה (- "כל השביעין חביבין").

ששת המספרים הראשונים עולים 65 = א-ד-נ-י, וביחד עם המספר השביעי - הוי' - עולה הכל כשילוב הוי' א-ד-נ-י = 91 = אמן (כנ"ל).

הערך הממוצע של שבעת המספרים הוא 13 = אחד, הכל בסוד "הוי' [א-ד-נ-י] אחד ", ודוק.

תיקון חוה


ניתן לקנות מדליון תיקון חוה מזהב טהור בעיצוב הרב גינזבורג
לפרטים לחץ כאן

מתחילים


מתקדמים


מושגים


ספורי הבעש"ט