מהות החסידות

לשון הרע על הבעש"ט
כ

פעם ישב אדם אחד בסוכה ודיבר דברים שאינם הגונים על הבעש"ט. לאחר זמן כשבא אליו שאלו הבעש"ט: מדוע דברתם עלינו בסוכתכם דברים שאינם כהוגן?
ענה לו אותו איש: ואיך קבלתם לשון הרע? ענה לו הבעש"ט: אף אחד לא סיפר לי זאת, רק המלאך שנברא מדבוריך הוא עצמו סיפר לי הכל.

סיפורי מרן הרמ"ח עמ' כה' קטע טז'

מלאך האדם מגלה מעשיו
החידוש בסיפור אינו בכך שהבעש"ט שמע את המלאך ברוח הקודש. אנו יודעים שהבעש"ט שולט על כל המלאכים וכולם עושים את דברו, אבל כאן אותו יהודי בא בעצמו אל הבעש"ט ומלאכו בא עמו. החידוש הוא בכך שעם האדם באים גם מלאכיו ומספרים את מעשיו. (המלאכים הם אורות מקיפים. כתוב ש"סכה" בגימטריא "פה". כל מה שעושים בסוכה הם דיבורים בפה. חלל הסוכה הוא כמו חלל הפה.)
רואים מכאן שיכול להיות "חסיד" שבא אל הרבי ועם זאת מדבר כנגדו.
קראנו שהבעש"ט היה עושה בסוכה את כל הקולות האפשריות עד שהיה ספק אם היתה כשרה. הוא עשה זאת כדי לזכות את כל היהודים המפוקפקים, שהוא כמוהם. בכך המתיק את דינם והצילם.
אותו אחד בסוכה הסתכל כמו מתנגד על סוכת הבעש"ט, אפילו בלא מודע. הסוכה המפוקפקת של הבעש"ט הולידה עליו את הלשון הרע. מן הסתם סוכת המדבר לשון הרע היתה כשרה עם כל החומרות, ולכן הוא מקפיד על סוכתו המפוקפקת של הבעש"ט.