מהות החסידות

יז
הבעש"ט מוצא תכשיט ברוח הקודש

הבעש"ט ביקר אצל הגאון הרב יחזקאל לנדא, "הנודע ביהודה" כמה פעמים, כאשר הלה היה הרב של העיר יאמפאלי. הרבנית של ה"נודע ביהודה" היתה שאר בשרו של הבעש"ט והיתה לה אמונת צדיקים בו.
פעם נאבד תכשיט מדליון של הרבנית שהיה שווה סך גדול. בימים שנאבד התכשיט בא הבעש"ט ליאמפאלי, והלכה הרבנית עם בנה יעקב-קע ובקשה את הבעש"ט שיאמר לה ברוח קדשו איפה נמצא התכשיט. הבעש"ט אמר לה שעל תקרת הבית שלהם (הבוידים) יש סל עם מוכין, שיחפשו שם וימצאו. הם הלכו וחפשו ומצאו כדבר איש האלקים. הנער יעקב-קע הלך וסיפר לאביו שהבעש"ט הוא ממש נביא. ואמר לו אביו הבעש"ט הוא חכם גדול ומסתמא חקר מבני ביתי ומהנערים היכן החזיקו הנערים.
אך יעקב-קע היה בהתפעלות גדולה, כי הוא ראה בראיה חושית שהבעש"ט לא חקר שום אדם וכאשר הרבנית שאלה תכף ומיד אמר לה. האמת היא שגם הגאון ידע שהוא מופת גלוי, אבל היות שלא היה מסכים על דרך הבעש"ט, על כן הקטין זאת בעיני משפחתו.

מספר זה הסיפור, ר' שלמה זלמן מקפוסט הנכד של ה"צמח צדק" בעל ה"מגן אבות", הוסיף לבאר שבאמת הוא מופת נמוך ושפל להראות מופת בתכשיטי אשה ורק מפני שהמופת היה לפני המתנגדים עשה זאת.
ישנו מעשה דומה ב"שבחי הבעש"ט" על גנב שגנב אצל חסיד את הטלית והתפילין. בא החסיד וספר זאת למגיד, ואמר לו המגיד איפה נמצא הגנב. הגנב שאל את המגיד למה הוא מביט בדברים כאלו, וענה לו שהוא ראה את הגנבה כאשר היה לפני כן באותו מקום (כלומר בשירותים).

רשימות דברים ד' עמ' פד' קטע פב'

הבעש"ט- דרך ארץ, המגיד- תורה
הבעש"ט החשיב ביותר את ה"נודע ביהודה" ואמר שעל תורתו עומד שליש העולם.
הסיבה לכך שהבעש"ט עשה מופת על דבר נמוך ושפל, כמציאת תכשיט אשה בבוידם, היא כאמור משום שפעל קידוש שם החסידות בפני המתנגדים. באותו אופן התפלל שלמה המלך לפני ה' כאשר בנה את בית המקדש שאם יבוא גוי להתפלל תתקבל תפלתו מהר, ואם יבוא יהודי אזי תתקבל תפלתו לפי זכותו בלבד, משום שלמרות שלא תתקבל תפילת היהודי הוא ימשיך להאמין בה', אבל גוי יבעט בכל. כך הוא לגבי מתנגדים שאם לא יעשה המופת בפניהם ממש הם יכחישוהו לגמרי.
מדוע מצא הבעש"ט ברוח קדשו תכשיט אשה לעומת המגיד שמצא כך טלית ותפילין?
הבעש"ט מוצא דוקא תכשיט של יהודי משום שעניינו הוא למצוא את ה'אוצרות' והזכויות שאבד כל יהודי. הבעש"ט מלמד שכל יהודי הוא "ארץ חפץ" (מלאכי ג ; יב ) רק שאבד את מטמוניה ואוצרותיה. האכפתיות של הבעש"ט לתכשיט אשה אופייני לו.
לעומת זאת האכפתיות של המגיד לטלית ותפילין אופיינית לדרכו.
היחס בין שני הסיפורים הוא כיחס שבין דרך ארץ לתורה, כאשר "דרך ארץ קדמה לתורה" (ויקרא רבה פרשה ט ד"ה ג.). הבעש"ט גואל את עצם היהודי ללא לבושים של תורה ומצוות עדיין, ואחר כך הוא דואג ל'הלבישו'. עיקר דאגתו הוא ליהודי עצמו ולכן דאג דוקא לתכשיט של אשה, וחז"ל העידו ש"אין אשה אלא לתכשיטי אשה" (כתובות נט, ב.).