מהות החסידות

טו
הבעש"ט שוחק מנפילת הארמון

פעם שחק הבעש"ט ושאלוהו לסיבת השחוק, ואמר שאחד בנה ארמון ט"ז שנה (יותר משלמה המלך שבנה את ארמונו במשך 13 שנה ואת בית המקדש בשבע שנים) וטרם שגמרו נכנס חסיד אחד ונפלה אבן גדולה, וכאשר יצא מהבית נפל הבנין עד היסוד..

"הכל הבל" - יסוד העולם
הסיפור אומר לנו שהצחוק הגדול ביותר הוא מכך ש"הכל הבל"(קהלת א, ב.). ידוע בכימיה שיש 92 יסודות כנגד 92 השורשים של מעשה בראשית. כלומר יש "הכל הבל" (העולה בגימטריא 92) יסודות בעולם ובלשון אחרת - כל העולם בנוי על "הכל הבל".
החסיד שנכנס לבית גרם להצלת נפשות, בכך שהבית נפל לאחר בואו בטרם התגוררו בו אנשים. כדי שתהיה נפילה צריכה להיות כניסה לפני כן. החסיד הוא בא כוחו של הבעש"ט ומביא לבית את השראתו.
יש שבירת כלים הגורמת לבכי ויש הגורמת לצחוק. ישנו דבר שבאמת אינו טוב, אך הצחוק ממתיקו. כתוב כי כאשר אדם נופל כולם צוחקים ואין כאן בהכרח צחוק לאיד. מוסבר כי הנפילה מעידה על כך שנגזרה עליו גזירה והעובדה שצוחקים עליו ממתיקה את דינו.
בסיפור זה הצחוק הוא גמור ואין בו המתקה של הרע. הבעש"ט צוחק על ההצלה שנעשתה בזכות החסיד ובסופו של דבר הוא צוחק על הגורל שאיש משקיע בעולם הזה 16 שנה על בנין ולבסוף הכל מתמוטט.
כתוב שתורת העולם הזה היא הבל לעומת תורתו של המשיח. הבנין שנפל לאחר כניסת החסיד, מבטא את סתירת תורת העולם הזה כדי לגלות את תורתו של משיח שזו סתירה על מנת לבנות. (הדבר מקביל לסתירת פרצוף המלכות של הגלות שיורדת לעולמות התחתונים בי"ע שצריכה לעלות לעולם האצילות ולהבנות שם מחדש)באותו אופן אמר הריי"צ על השואה שהיא שריפת חומות הגלות. על בנין היהדות להתמוטט, כדי לאפשר את בנין הגאולה. כאשר בכו חכמי ישראל למראה חורבן בית המקדש צחק רבי עקיבא, מפני שראה את סוד הבנין המסתתר מאחורי החורבן.
כתוב שעל ידי "הכל הבל" מתגלה שהכל הוי"ה, השורש של ההבל.(הבל הוא המילוי של שם ס"ג והאחוריים של שם ס"ג הוא הוי"ה). זו תמצית החסידות שהכל הוא ה' כפי שרמוז ב"שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד"(דברים ו, ד.). המשמעות הראשונה של "הכל הבל" היא "כולא קמיה כלא חשיב". כלומר שלעומת הדבר האמיתי, העולם הזה הוא הבל. לפי החשיבה הראשונית מצפה האדם לאיזו ממשות מהעולם הזה, אבל הוא נוכח שהכל הבל. (בתנ"ך כתוב בפסוק שאמר נבוכדנצר - "כולא קמיה כלא חשיב"- במקום "כלא" "כלה" שהוא צירוף אותיות של "הכל". "הכל הבל" הוא גם "לשון נופל על לשון". ל"הכל" ו"הבל" אותן אותיות רק שהכ' מתחלפת בב'.)
מתוך המודעות של "הכל הבל"- "כולא קמיה כלא חשיב" ביחס לה', עוברים למודעות של "מלוא כל הארץ כבודו"(ישעיה ו, ג.) ו"הכל הוא ה' וה' הוא הכל". (זה הסוד של "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד" העולה במספר סידורי ל- 227 העולה "ברכה" או "זכר".)
הפסוק "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד" עולה במספר קטן (שיטה בה לא מחשיבים את סיפרת העשרות כ'=2 במקום 20 ואת סיפרת המאות ר'= 2 במקום 200) 92 - "הכל הבל". האריז"ל מלמד שמספר קטן מבטא מוחין דקטנות. ה"שמע ישראל" אצל הקטן מתחיל בכך ש"הכל הבל". יש חלוקה פנימית בפסוק "שמע ישראל" הכל- הבל. עיקר היחוד של הפסוק הוא "הוי"ה א-להינו הוי"ה" העולה "הכל" במספר קטן והיתר עולה "הבל" "הכל הבל" נועד כדי להגיע ל"שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד" והבנת "שמע ישראל" היא "הכל הבל". (הכל= 55 שזהו איבר בסידרת האהבה המורכב מחיתוך זהב של 21 ו- 34 כאשר 34 = פעמיים הוי"ה במספר קטן המופיע ב"שמע ישראל" ו- 21 = א-להינו במספר קטן. ע- לבאר)