מהות החסידות

ט
הבעש"ט מרפא בקריאת התוכחה

פעם בא לבעש"ט במעזבוז בשבת בחוקותי ר' מנחם נחום מטשרנוביל שהיה חולה וסובל ממחלות שונות.
הבעש"ט בעצמו היה הבעל קורא בפרשה וגם מקריא לעלות לתורה לאותם שזכו.
כשהגיעו לחלק התוכחה קרא הבעש"ט לר' מנחם נחום לעלות לתורה. בעת שהתחיל הבעש"ט לקרוא בתורה הרגיש ר' מנחם נחום שכל המכאובים והמיחושים החלו לעזוב אותו והלכו ממנו. כאשר גמר הבעש"ט את קריאת התוכחה הלכו להם המיחושים כליל והרגיש ר' מנחם נחום שנעשה בריה חדשה.

רשימות דברים ד" עמ' לא' קטע סג'

תוכחת הצדיק ממתיקה דינים
אנו למדים כאן שקריאת התוכחה היא סגולה לרפואה שלימה. מי שקורא את התוכחה מתוך אהבת ישראל אמיתית, לא זו בלבד שאינו גורם לחולי, אלא אדרבא מסלק כל חולי. (רמז לדבר : "תוכחה" עולה בגימטריא "תוך אהבה" . כלומר הפנימיות של התוכחה האמיתית , תוכה רצוף אהבה)
תוכחה היא כמו רפואה הומאופטית. יש לתת ממנה מעט כדי לרפא את החולה. בתחילת "כתר שם טוב" כתוב שרופא מומחה יודע לרפא עם ארס. לרע בעצמו יש תועלת חיסונית ואף ניתן בעזרתו לסלק כליל את המחלה.
התורה היא תורת אמת ואף התוכחה הכתובה בה היא חלק ממנה. אנו יודעים שהתורה טובה- "אין טוב אלא תורה"(ע"ז יט, ב.). ולכן אם האדם מקבל את התוכחה בתמימות ובהכנעה ומאמין שהיא טובה בסופו של דבר, אז ניתן רק לעלות בזכותה. קבלת הלא טוב באמונה הופכת את הגלגל. התורה היא נסיון שמטרתו היא שהאדם יפקיר את עצמו לה'. בעת הנסיון צריך לסלק את השכל ולהתקשר לקב"ה ואז ממילא מתגלה שהכל היה רק אחיזת עיניים.
כל ענין הרפואה קשור במידת ההוד שהיא הכנעה פשוטה של הרמת ידיים וקבלת הגזירה מתוך אמונה ואהבה, כפי שכתוב שיש לקבל את היסורים בשמחה. ברגע שאדם מקבל באמת את יסוריו הכל חולף. כל העולם הוא נסיון כדי שהאדם יראה שהעולם הזה הוא עולם השקר לעומת התורה שהיא אמת.
האדמו"ר האמצעי היה שומע בדרך כלל את קריאת התוכחה מפי אביו האדמו"ר הזקן. כאשר שמע את הקריאה מפי אביו לא שמע כלל קללות אלא ברכות. פעם בעת נערותו שמע את הקריאה מפי אדם אחר וחלה. חשוב מי קורא את התוכחה.
היחס בין הקורא לבין התורה הוא כיחס שבין סופר וספר. אם הבעל קורא הוא ראוי אז הוא כמו הסופר ממש, ואם אינו ראוי אז הוא מעורר את מידת הדין. בעל קורא צדיק מסוגל להמתיק את כל הדינים המופיעים בתוכחה. בעל קורא צדיק הוא בבחינת 'אבא' והתורה היא 'אמא' ועל ידי הקריאה נוצר זיווג של "תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין". הדבר דומה גם לקידוש בליל שבת. אמנם השבת (בחינת 'אמא') קדושה וקיימת בפני עצמה ובכל זאת עלינו לקדשה (בחינת 'אבא').
הקריאה בתוכחה מתאימה לשש מדרגות הרפואה שמציין ר' הלל מפאריטש. במדרגה הרביעית שכנגד החכמה כתוב "חש בראשו יעסוק בתורה"{עירובין נד, א.}, כמו ר' מנחם נחום שהיה מלא מיחושים וכאבים. עליו לעסוק דוקא ב'כאב הראש' שיש בתורה, כלומר בתוכחה וכך נמתק הדין בשורשו.

החסידות- פתיחות והתחדשות
סיום הסיפור מדבר על חוית ההרגשה של "בריה חדשה" שהיא חויה חסידית חשובה. החסידות נותנות לאדם את היכולת לסלק את חוית חייו הקודמת, את ההשלמה עם החושך, ולהרגיש לפתע כבריה חדשה. כל ההתחדשות נובעת מ'מוחין דאבא'. הבעש"ט חידש שהאדם יכול להיות בריה חדשה, כלומר להברא מחדש. כאן הוא מדגים זאת על אחד מתלמידיו הגדולים.
"בריה חדשה" כתובה בניקוד פתח כנגד החכמה. הסימן לכך שאדם הופך לבריה חדשה הוא יכולתו להפתח אל ה'. לפני כן היה סגור ומכווץ ואף מתוסכל מכך וכעת נפתח כמו פרח. הפיכה לבריה חדשה היא היכולת של האדם להפתח לדברים חדשים, לאור חדש.
כל הגלות היא ענין של כיווץ הנפש. גם הקדושה נמצאת כעת בכיווץ. שומרי התורה ההולכים בבגדים שחורים ונתונים בכיווץ הוא סימן של הגלות. אבל כעת חייבים להיות מכווצים במיצרי הקדושה כי פתיחה עלולה לחשוף את שומר התורה לסטרא אחרא. לעתיד לבוא הכל יפתח לקב"ה.
הבעש"ט פותח באמצעות פנימיות התורה את הדרך לקב"ה , כמו שכתוב על רבי שמעון בר יוחאי - "פתח רבי שמעון", כלומר פתח צינור חדש. לא רק אנו מכווצים אלא התורה עצמה מכווצת, כמו בפרשת התוכחה. צריך שיבוא הבעש"ט ויפתח 'חלון' חדש בתורה. החסיד צריך את הרבי שיפתח פתח בתורה וגם בנפשו ולכן "חסידות" עולה בגימטריא "פתח".
תכונת ההתחדשות קשורה לתשוקת הבעש"ט לעלות לארץ ישראל. כתוב שכל צדיק שזוכה לעלות לארץ חייב להתחדש. ידוע כיום במדע שכל תאי גופו של האדם מתחלפים כל שבע שנים, לפי סוד שנת השמיטה, החלה דוקא בארץ ישראל. אמנם אנו רואים לאחר שבע שנים את אותו אדם, אבל הכל חדש אצלו כעת. זהו גם הסוד של הנחש היולד אחת לשבע שנים. הלידה היא הפיכה לבריה חדשה לגמרי לעומת השלת העור שהיא רק החלפת 'מלבוש'. הנחש וכן הדג פרים ורבים כמו האדם פנים בפנים. מוסבר כי מי שה' דיבר עמו (הנחש ב"בראשית" ועם הדג בספר "יונה") פרה ורבה כמו האדם.
הבעש"ט אמר על עצמו שהוא "מהדורה חדשה" של ספר "חובת הלבבות". הרעיון הפנימי הוא אותו דבר רק הכל התחלף והתחדש. החידוש הוא גם סגולה לבריאות-"בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ"(בראשית א,א.). לעתיד לבוא יהיו "שמים חדשים וארץ חדשה". לא יהיה יקום אחר, אלא נראה את הבריאה מתחדשת.