עבודת החסידות

ח
להתקשר להורים בגן עדן

מעשה באחד מגדולי עשירי העיר פטרבורג שברוסיה, אדם בשנות העמידה מגזע החסידים, שבהיותו בגיל ארבע עשרה שנה השתקע בפטרבורג, ולרגל נסיבות שונות הביאהו זרם החיים לאוירה מרוחקת ביותר, עד כדי חילול שבת, אכילת טרפות וכו'.
בהיותו צאצא למשפחה חסידית נכבדה בפלך מוהילוב שהיתה קשורה מאד אל הרביים- טרח, מיד עם פרסום תמונתו של רבנו הזקן, והזמין את אחד מגדולי הציירים להעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת הרבי בעל ה"צמח צדק" בפורמט גדול. סכום גדול שילם בעד התמונות, ועם השלמתן קבע אותן בחדר ספרייתו.
השנים נקפו ועסקיו הסתעפו, לילדים שנולדו לו העניק אמנם שמות עבריים, אלא שמיד הסב אותם לשמות רוסיים, הבית התנהג בעשירות מופלגה ובמלוא הקצב של תאוות ותענוגי עולם הזה. כרגיל במצב כזה - היתה החברה, שאתה התרועע בעל הבית, מוכת הרובה מנכרים או להבדיל, מיהודים ששכחו - לא עלינו - מכבר על מקור מחצבתם היהודי.
אירע - בהשגחה פרטית והעשיר היה זקוק, לרגל עסק חשוב, ליהודי עשיר ירא שמים וחסיד. בהיות הדבר דחוף - מיהר לביתו של החסיד. בהכנסו לבית החסיד העשיר, ראה, באולמות הרחבים, אנשים רבים מסובים ליד שולחנות ערוכים ושרים בחדוה גדולה. התמונה הזכירה לו מחזות דומים מתקופת ילדותו בסביבת הוריו.
המארח יצא אליו והכניסו לחדר משרדו לשם שיחה בדבר העסק המשותף. כשהסתיימה השיחה העסקית שאל האורח לפשר המסיבה. האם היא לרגל שמחה משפחתית? ואם כן ברצונו לאחל "מזל טוב". החסיד שהכיר יפה את הוריו של אורחו וידע על ריחוקו מן היהדות, ענה:
הן, זו שמחה משפחתית, אנו משוחחים טלפונית עם הורינו וזקנינו הנמצאים בגן עדן, ומרוב שמחה על הבשורות הטובות שאנו שומעים מהם - הננו עורכים מסיבה חגיגית.
האורח עמד משתומם לדברים הבלתי מובנים. ובראות החסיד את מבוכתו, הסביר: היום הוא חג י"ט בכסליו" (הלז ידע היטב מה זה "י"ט כסליו") ובהיכלו של רבנו הזקן בגן עדן שוררת שמחה גדולה. כל הצדיקים התאספו בהיכלו של רבנו הזקן להביע לו "מזל טוב" לגאולה שהיתה לו ולישועה שבאה על ידה לרבבות יהודים שהיו לחסידים. אבותינו שהסתופפו בצילם של רבותינו משתתפים בודאי בשמחה זו, ואנו - צאצאיהם - שמחים בחגם-חגנו.
לאחר שמיעת דברים אלה - תקף את ה"נכד" חשק עז להיכנס לשעה קלה למסיבה זו, אך הרגיש עצמו זר ומנוכר לאוירה זו, ולא היה בו האומץ לבטא את משאלתו, הוא התבייש פשוט כלפי עצמו: מה לאוכל טריפות ולמסיבה כזו? והזמינו להיכנס למסיבה: בוא ושמע דרישת שלום מן הסבא ומן האבא. החסיד אף ידע לדאוג לכך שהאורח ירגיש עצמו טוב במסיבה ה"זרה".
למותר, אמנם, לתאר את צורתה של סעודת מצוה בין חסידים, וביחוד סעודת "י"ט כסלו" הנערכת עתה ברוך השם בכל הערים והעיירות במרחבי עולם בכל המדינות, אלא שחגיגת י"ט כסלו בעיר פטרבורג (מקום שאירע בו הנס) לפני הרבה שנים, בחיי זקני החסידים ובתוכם החסידים ר' יצחק ור' זלמן ז"ל רובשוב, שהכירו בעצמם אנשים, גם מהחסידים וגם מהמתנגדים, שחיו בתקופת התרחשות הנס - היתה בהתלהבות ובקדושה ובשמחה מיוחדות במינן.
עוברות שעה, שעתיים ושלוש, ה"נכד" שכח כי הזמין כרטיסים לתיאטרון יחד עם רבי השלטון, הוא נסחף כל כך בחוויה החסידית עד שהיה נדמה לו לשעה כי הוא נמצא בבית הישן בין הוריו החסידים.
חגיגת י"ט כסלו העירה בו זכרונות משנות ילדותו: מסיבת י"ט כסלו שהוחגו בבית המדרש של סבו, והמסיבות שהיה הסבא עורך כשהיה חוזר, יחד עם חבריו החסידים, מנסיעה לליובאוויטש. הסבתא היתה טרודה ושקועה בהכנת הסעודה כשאמא והדודות מסייעות בידה.
זכרונו גולל לפניו מאורעות שונים מן העבר הרחוק, בן עשר, בן שתים עשרה, הבר מצוה שלו, ורבו החסיד ר' ברוך אשר המלמד.
בסופו של דבר, לאחר שעות של בילוי באוירה החסידית, חזר הביתה. בשנת תרנ"ז - חמש שנים לאחר המאורע - סיפר לי - מספר הרבי מוהריי"צ נ"ע - אחד ממקורביו, כי מיד עם בואו אז הביתה, נכנס לחדר ספרייתו והתפלל תפילת ערבית בבכיות גדולות.
כעבור ימים מספר החליף העשיר ה"נכד" את כליו בחדשים ובביתו נקבע מטבח כשר, והאיש השתנה לגמרי.
אותה חזרה בתשובה שיכולה לבוא על ידי פוגרום או על ידי מלך ושר קשה כהמן ח"ו, מסוגלים להביא גם התוועדות חסידית או זכרונות מבית חסידי, בטוב ובלי יסורים ח"ו.

אוצר סיפורי חב"ד א עמ' 389 מתוך "ליקוטי דבורים" כרך א ליקוט ה -חלק ראשון - אותיות ח-ט

התעוררות לתשובה מגן עדן
הנקודה בסיפור היא שבהתוועדות חסידית מתקשרים לנשמות בעולם העליון. כתוב שהנשמות בגן עדן חוות עם הצאצאים שלהם בעולם הזה את כל העובר עליהם- שמחים בשמחתם ומצטערים בצערם. מסופר כאן שהצאצאים חווים את חווית השמחה של אבותיהם בגן עדן. כלומר מחד נשמות הקרובים יורדות בהתעוררות מלמעלה לחוות את אירועי הצאצאים למטה, ומאידך הצאצאים חווים עמם את החוויות בגן עדן בהתעוררות מלמטה, כדי לעורר את עצמם.
הנכד שהתרחק זכה לחוות את חוויות אביו וסבו שכבר הסתלקו מהעולם וזה עוררו בתשובה. יש כאן עת רצון בהשגחה פרטית. בודאי שיש להורים למעלה צער מכך שצאצאם יצא לתרבות רעה, ובשמחתם העליונה הם מסיחים דעת מצערם. מסופר בסיפור ז' הקבצנים של רבי נחמן מברסלב שהמלך מגלה לבנו לפני הסתלקותו שהוא עתיד לרדת מהמלוכה, ואם, אף על פי כן, הבן יהיה בשמחה וינהג כשורה הוא ישמח בשמים. ואם הבן לא ינהג כשורה הוא גם כן ישמח משום שאינו ראוי למלוכה. מכאן למדים שכאשר האב בשמים נמצא בשמחה הדבר עשוי לעורר את בנו בעולם הזה.
מה ניתן ללמוד מהסיפור לגבי קירוב רחוקים?
מצד אחד יש להשתתף בצער עם הרחוק. חוסר צער מעיד על ריחוק וחוסר אכפתיות כלפיו. הבעש"ט גם מלמד שהרחוק הוא בעצם מראה של הקרוב. אם יהודי רואה יהודי אחר רחוק מתורה ומצוות סימן שגם אצלו יש פגם. אבל את הצער יש להפנים ולהסתיר. כדי לקרב את הרחוק יש להיות בשמחה. זו תמצית דרכו של הבעש"ט. כאשר רוצים לקרב יהודי אין לבכות עליו בגלוי, אלא להיות שמח וכך לקרבו. השמחה היא אור המרומם את הנשמה, ועל ידי קירוב הזולת זוכה האדם לקרב גם את עצמו.