גדולת הבעש"ט

ב
נעלי הבעש"ט

הבעש"ט זצ"ל שכב לנוח ביום, והמשמש שלו לקח לכבד את החדר בו שכב הבעש"ט זצ"ל. המנעלים של הבעש"ט זצ"ל עמדו אצל המטה ורצה להגביהם ולכבד במקומם ולתתם חזרה במקום שהיו עומדים. ונפל לו תכף בדעתו, מדוע אני צריך ליגע במנעלים של הבעש"ט ולהזיזם ממקומם? ולא נגע בהם כי אם כיבד סביב להם, בזה הבעש"ט זצ"ל הקיץ משנתו ואמר לו להמשמש: הגבהת המנעלים שלי ממקומם? ואמר: לא, כבדתי רק סביב להם והמנעלים נשארו על מקומם, כפי שהיו עומדים. ובירך אותו הבעש"ט בשביל זה באריכות ימים.
והי' מעשה שאחד מהחסידים נזדמן למקום מושבו של המשמש הנ"ל. זה היה אחר כמה שנים להסתלקות הבעש"ט זצ"ל, וראה איש לא זקן כל כך מסבב בתוך הבית ועשה גם איזה מלאכה הצריכה וכו', ועל התנור שכב איש זקן מאד, מתאנח קרעכציט בל"א, וזה המסבב בתוך הבית רגז עליו בכמה דברים, וחשב זה האורח הבא שבודאי זה הזקן השוכב על התנור הוא אביו של זה המסבב בתוך הבית, וחרה לו מדוע אינו נוהג כ"כ שום כבוד באביו הזקן מה שהוא שאמר לו דברים שאינם של כבוד כלל. והוא אמר זה להזקן מדוע אינו נוהג כ"כ כבוד באביו, זה האיש צחק: זהו בני ואני אביו. זה האיש האחר תמה היאך יכול להיות זה, וספר לו המעשה הנ"ל מברכת הבעש"ט זצ"ל ואמר לו שכמו שהייתי אז כך נשארתי, שלא קפצה עלי זקנה יותר. והראה לו שיניים חדשים. (בבירור גמור אינני זוכר, אמנם כמדומה לי ששמעתי בהסיפור שהוא האריך ימים עד קט"ז שנים).

לקוטי סיפורים ג'

בסיפור מודגשים יחודי הבעש"ט העליונים בכל פרט, והרגישות לכל רבדי המציאות, עד לדומם ממש. המספר כותב שעיקר המופת הוא דווקא במחשבה שעלתה לשמש בדעתו (שהרי וודאי כי הבעש"ט יחד יחודים).
נעלים רומזות לייחודים, כמסופר בחנוך שהיה תופר מנעלים ומיחד קוב"ה ושכינתיה בכל תפירה ותפירה.
הנעלים רומזות לגוף האדם (כנאמר במשה "של נעלך מעל רגלך" - התפשט מגשמיותך).
כח הבעש"ט לישון - עלית הנשמה לשרשה - ולשמור קשר לנעליו-גשמיותו באותו הזמן, הוא הכח המיוחד לו, להיות "בתוך העולם" ו"מחוץ לעולם"("אין וועלט" ו"אויס וועלט")בו זמנית. בזכות הקשר למציאות בעת עלית הנשמה מחדיר הבעש"ט מחשבה לשמש העובד בחדר (וזהו עיקר המופת, כנ"ל).
(בקבלה נעל היא תחתית אור החשמל דבינה המקיף את הזו"נ - הפרסא בין האצילות לעולמות בי"ע.) תפקיד הנעל לאפשר קשר בין האצילות העליונה לעולמות התחתונים ולשמור את הארת האצילות מפני יניקת החיצונים - הקשר התמידי למציאות זקוק לשמירת הקדושה והבדלתה מהמציאות. חשוב שלא תוזז הנעל ממקומה בעת עליה והארה באצילות.
יניקת החיצונים היא מקור חולי, והנעל השומרת מבטיחה בריאות מלאה ואריכות ימים - הדברים בהם נתברך השמש.