שם מב
שם מב הוא שם קדוש בן 42 אותיות, העולה מראשי התיבות של תפלת רבי נחוניא בן הקנה:
אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם
חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך
יחיד גאה עמך פנה זוכרי קדושתך
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות
אין להגות את שם מב בפני עצמו, אך כאשר אומרים את תפלת רבי נחוניא בן הקנה יש לצייר לפני העינים (או להתבונן בסידור) את ראשי התיבות כשמות בפני עצמן (אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן וכו').
ביחס לשם עב, השייך למדת החסד המתפשטת מלמעלה למטה, שם מב שייך למדת הגבורה העולה מלמטה למעלה. לכן, בתפלה משתמשים בשם זה פעמים רבות כחלק מעלית הנפש לעולמות נעלים יותר (כך בכל יום, כשאומרים את תפלת רבי נחוניא בן הקנה בתחלת תפלת שחרית, ב"קרבנות", כחלק מסולם העליה של התפלה, וכך בערב שבת כשאומרים שם זה בקבלת שבת, בעליה מששת המזמורים המכוונים כנגד ששת ימי החול לשירת "לכה דודי" ולמזמורים המכוונים ליום השבת). עוד מכוונים בתפלה בשם קדוש זה בפרשה הראשונה של קריאת שמע, בה יש מב אותיות, ובספרי הקבלה והחסידות האריכו לבאר כיצד מתישבת תכונת העליה והגבורה של שם זה עם תוכן האהבה של הפרשה הראשונה בקריאת שמע (ומוסבר כי זו דוגמא מובהקת של "אור הגבורה בכלי החסד").
שם מב מורכב משבע יחידות בנות שש אותיות. שבע היחידות מכוונות כנגד שבע הספירות חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד-מלכות, כשכל ספירה בפני עצמה כלולה משש הספירות חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד. מבנה זה מזכיר את התכללות שבע הספירות זו בזו - שבע פעמים שבע, העולה מט (מבנה אליו מכוונים אנו בשבעת השבועות של ספירת העומר) - אך כאן אין התכללות של המלכות בתוך כל המדות. זו תוצאת תכונת העליה של שם מב - המלכות היא כח הבטוי כלפי חוץ של כל מדה, ההתפשטות למטה אל המציאות, ושם מב עולה מן המציאות ומתפשט מהבטוי החיצוני, מספירת המלכות.
שרש מובהק לעליה של שם מב בתורה יש במסעי בני ישראל ביציאת מצרים - בתורה מנויים מב מסעות בהם עלו ישראל ממצרים עד ארץ ישראל, ועל פי קבלה כל תנועת העליה ממצרים לישראל במסעות אלו קשורה בשם מב. החסידות מסבירה כי מב המסעות הללו עוברים על כל אדם ואדם, ובכלל עם ישראל אלו הם מסעות נצחיים של יציאת מצרים - של עליה ויציאה מגבולות ומיצרים, בכל פעם באופן יותר נעלה - שתסתיים רק בביאת המשיח. בהקשר זה גם מבואר כי תהליך העליה נעשה על ידי גילוי שלש ידים של הקב"ה המוזכרות בתורה ביחס לתהליכי יציאת מצרים - "היד הגדולה" (יד ימין, כח החסד המכונה "גדולה"), "היד החזקה" (יד שמאל, כח הגבורה החזק והתקיף) ו"היד הרמה" (היד האמצעית, כח התפארת העולה מעלה מעלה - ה'יד' הרמוזה בגוף האדם בראש, וד"ל). שלש פעמים יד - כנגד שלש הידים - עולה בגימטריא מב.
|
