preload
בס"ד
אוקטובר 11

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. לצאת מן התבה אל העולם

לחיים לחיים, שנת הצלחה בכל. ניגנו כמה ניגונים, "אליהו הנביא", "חדש ששוני", "אתה בחרתנו". לחיים לחיים.

להתחיל ללכת בתוך העולם

היום אחרי הבדלה דפקנו פעם שלישית "ויעקב הלך לדרכו". מכריזים פעם ראשונה במוצאי שמחת תורה, פעם שניה במוצאי שבת בראשית ופעם שלישית במוצאי שבת נח – שגם היא שבת כללית, כמו שהרבי מסביר, כוללת את כל השנה כולה. אז, כשמכריזים את הפעם השלישית, ש"בתלת זימני הוי חזקה" של "ויעקב הלך לדרכו", מתחילים לקרוא "לך לך", צריכים להתחיל ללכת. הביטוי בחסידות הוא "גייען אין וועלט" – צריך להכנס, להתחיל ללכת בתוך העולם, גם עולם מלשון העלם והסתר אלקות. יהודי, שהוא מהלך, א גייער אין וועלט, הוא מאיר את העולם – "מי העיר ממזרח" קרינן "מי האיר", מאיר את העולם וגם מעיר את העולם (זה הפשט, שהעיר את האנשים). המשך »

אוקטובר 05

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

ניגנו את ניגון ר"ח כסלו. זה הניגון של מעון המקורי (למי שזוכר את הערב של הפינוי). בפעם הזאת זה כבר "דידן נצח" – אז כדאי להמשיך את הניגון הזה עם "דידן נצח" (ניגנו).

א. כ"ה תשרי – הילולת ה"קדושת לוי" וה"חתם סופר"

"ויפן כה וכה" – ה"קדושת לוי" וה"חתם סופר", עמודי הנסתר והנגלה של כ"ה תשרי

לחיים לחיים. היום כ"ה בתשרי, ההילולא של שני גדולי עם ישראל – הרבי הגדול שהוא סנגורן של בני ישראל, אוהב ישראל באמת, הרבי ר' לוי יצחק מברדיטשוב, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, ומי שמקובל בעולם כפוסק האחרון שהתקבל על כל תפוצות ישראל, בעל החתם סופר. ככלל, אם יש שני עמודים, אחד יותר של נסתר ואחד יותר של נגלה, בספירות העליונות הם חסד וגבורה ובמדות הלב הם אהבה ויראה. כמובן, כל אחד כלול משניהם. חוץ מהאהבה המופלגה של הברדיטשובר, הקדושת לוי, יש גם הרבה סיפורים על גודל יראת השמים שלו (שאולי תיכף נספר קצת). וגם החתם סופר, שהיה מאד חרד לדבר ה', לשמור על הגדרים והגבולות של תורתנו הקדושה – דבר שבא מתוך יראת שמים טהורה – היה יחד עם זה אוהב ישראל גדול מאד. אז יש התכללות, ובכל אופן אפשר לומר שהצדיק של החסידות הוא בעיקר הרחימו, מדת האהבה, וגדול ישראל של הלכה כמותו – שוב, האחרון שהתקבל על כל עם ישראל כפוסק – הוא בעיקר יראת ה' טהורה. אם כן, יש ביום הזה שני עמודי תווך, של דחילו ורחימו, שניהם ב-כה תשרי. הסימן הוא "ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנו בחול". משה רבינו פנה כה ו-כה, אם יש לו שני עמודים יחד – גם הברדיטשובר וגם החתם סופר – הוא יכול לצאת ל"ראשית דרכו של גואל ישראל" (כמבואר אצלנו באריכות[ב]) ולהתחיל את תהליך הגאולה. תחלת תהליך הגאולה היא שפונים כה וכה ורואים שאין איש ואין כח בעולם שיכול לעמוד בפני הכח הרוחני של שני עמודי ה"כה" של הקדושה, שני ה-כה של כה בתשרי, של השנה הזו – תשע"ד – שנתחיל להסביר מה המיוחד בה, ותהא שנת גאולה זה בטוח, בזכות כל צדיקי עולם ובמיוחד בזכות שני הצדיקים של היום הזה, "כה וכה". המשך »

אוקטובר 02

אוקטובר 01

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. "עור בעד עור" – עבודת הצדקה בחדש אלול כהכנה לשנת "וצדקה כנחל איתן"

ניגנו "תרין תפוחין", "כתיבה וחתימה טובה", "תתעורר".

הקשר בין אלול לאדר

לחיים לחיים. שתהיה שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל. אנחנו עכשיו קרובים לסיים את חדש אלול, חדש הרחמים, התשובה, ההכנה לימים הנוראים, לשנה הבאה עלינו לטובה. יש כמה וכמה רמזים ידועים שהר"ת שלהם הוא אלול, "אני לדודי ודודי לי" ועוד כמה וכמה. אחד מהם, שכתוב בספרים הקדושים, לקוח ממגלת אסתר דווקא. כלומר, יש קשר בין חדש אלול לחדש אדר. על אדר כתוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה", יש את פורים, שיא השמחה של כל השנה, ואלול הוא לכאורה חדש רציני יותר – עושים תשובה, מבקשים סליחה מהקב"ה. בכל אופן, הבעל שם טוב, שיום הולדתו ב-חי אלול (לפני כמה ימים), אמר שבא ללמד לעולם איך לעשות תשובה מתוך חיות ושמחה – אלול הוא תשובה, אבל צריך להיות 'חי'. אם כן, גם באלול צריכה להיות הרבה שמחה. המשך »

אוקטובר 01

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב (וזריקת אבנים באהבת ישראל)

ניגנו שאמיל.

סיפורי צדיקים במלוה מלכה – הילולת הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב

לחיים לחיים. היום, בשבת, כ"ה באלול, יום בריאת העולם, יארצייט של אחד מגדולי החסידות – הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב זי"ע, תלמיד מובהק של מורנו הבעל שם טוב. היות שאנחנו כאן בסעודת מלוה-מלכה, "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא", יש ענין מיוחד לספר סיפורי צדיקים. בפרט צדיק שהיום חל היארצייט שלו, ההילולא שלו. אז נפתח במשהו מהרבי ר' מיכל'ע, המגיד מזלוטשוב.

אהבת ישראל של ה' ושל הרבי ר' מיכל

נתחיל מאמרת קדש שלו, ובהמשך נצרף אליה גם כמה ספורים. הוא היה אומר שאם היו לוקחים את כל האהבה שכל האבות לילדיהם – כל אבא אוהב את ילדיו, הוא לא כלל את האמהות אבל ודאי התכוון גם לכך, כל האהבה של כל ההורים שיש בעולם לילדיהם – ומקבצים את כל האהבה יחד, זה בכלל לא מתחיל להגיע לאהבה שהקב"ה אוהב את הרשע שבישראל. אחר כך הוא המשיך ואמר לגבי עצמו, אם אני רואה יהודי שיוצא מבית חטאים (זה הביטוי שכתוב בסיפור), אהבת ישראל שלי אל אותו יהודי לא תשתנה כחוט השערה, בכהוא זה. אלא מה? אראה אותו כאילו הוא נפל על הראש ושבר אותו, וצריך מיד לאמוד את המצב – איזה נזק קרה לו – ולטפל בו, לתת עזרה ראשונה לנזק שקרה לו. זה הווארט שלו. לכל אחד מגדולי הצדיקים, הבעל שם טוב ותלמידיו, יש איזה ווארט מאד מיוחד לגבי אהבת ישראל – עד כמה זו "אהבה רבה" (כמו שנסביר), בלי גבול ובלי מעצור. הווארט הזה – שנתבונן בו – הוא הווארט שכנראה מאפיין את ר' מיכל'ע מזלוטשוב. אם הוא רואה את היהודי יוצא מבית חטאים אהבת ישראל שלו לא תופחת בכלל, ואדרבא – כמו שכתוב בתניא – הרחמנות על אותו יהודי תגדל וממילא גם האהבה אליו. המשך »

ספטמבר 30

בס"ד

מאז חטא אדם וחוה בגן עדן מקדם, אנו חיים בצלו של עץ הדעת. בפרשיה הזו מונחים היסודות העמוקים והראשוניים ביותר של החיים האנושיים בכלל, צומת מרכזי שמעצב את מושגי-היסוד כמו טוב ורע, חיים ומות, יצר ותאווה, ואף את עצם חווית הקיום. נתחיל לגעת במשמעות הדברים, בעקבות גדולי החסידות, ונגלה תובנות חשובות אודות עצמנו. המשך »

ספטמבר 15

(קטעים מתוך השיעור של רעננה ו' תשרי ע"ד)

מה הפסוק ממנו לומדים שכל עם ישראל נקראו על שם אפרים – 'כולנו אפרים' – הפסוק שמסיים וחותם את הפטרת היום השני של ראש השנה, "הכל הולך אחר החיתום", והוא גם חותם את פסוקי הזכרונות בראש השנה, פסוק שזכה להיות מאד חביב ואהוב על כל עם ישראל? הפסוק הוא "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשֻעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם הוי'". בגמרא, כאשר חז"ל רוצים לציין לנו את הפרקים המסוימים של הנביא שקוראים בהפטרה – גם של יום ראשון וגם של יום שני – של ראש השנה, לגבי היום השני הלשון (בחז"ל, שמובאת גם ברמב"ם ובשו"ע) היא "מפטירין ב'הבן יקיר לי אפרים'". אף על פי שיש שם הרבה פסוקים חשובים – כולל "רחל מבכה על בניה" ו"יש שכר לפעולתך" שהזכרנו (ו"ואהבת עולם אהבתיך" שהזכרנו בשיעור הקודם) – כל ההפטרה נקראת על שם "הבן יקיר לי אפרים". כלומר, באותו מאמר חז"ל שכל עם ישראל נקראו גם על שם האמא, גם על שם הבן וגם על שם בן הבן – האמא והנכד הם בהמשך אחד של אותה הפרטה. קודם כתוב על האמא, "רחל מבכה על בניה", ובהמשך על הנכד, שכל עם ישראל הוא "הבן יקיר לי אפרים". המשך »

ספטמבר 13

בע"ה

מוצאי ו' תשרי ע"ד – תתעורר תתעורר – רעננה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הוידאו – באתר מלכות ישראל: http://malchuty.org/2010-02-23-15-41-08/1006–q.html

ניגנו את ניגון תמוז עג, "כתיבה וחתימה טובה".

לחיים לחיים, שנה טובה ומתוקה לכולם, לכל עם ישראל.

 

א. עשרת ימי תשובה – ימי אפרים

שלש נשים נפקדו בראש השנה

יש שלש נשים שנפקדו בראש השנה, שאת השם של אחת שמענו קודם (מהשליח) – השם של אמא של הרבי, חנה. לכן קוראים בהפטרת היום הראשון של ראש השנה על חנה, איך שהיא בקשה מה' בן וה' ענה לה, והרבה הלכות של תפלה – איך מתפללים לה' – לומדים מחנה. עוד לפני חנה נפקדו עוד שתי נשים בראש השנה, שרה אמנו שהיתה עקרה ונפקדה בראש השנה וגם רחל אמנו שהיתה עקרה ונפקדה בראש השנה[ב]. יש שלש נשים שנפקדו בראש השנה, סימן שראש השנה הוא הזמן הכי טוב להפקד בזרעא חייא וקיימא. הסימן של שלש הנשים, ר"ת שרה-רחל-חנה לפי סדר הדורות, הוא שרח – שרח בת אשר, עוד אשה דגולה בעם ישראל, שלפי חז"ל חיה לנצח. הרמז מכוון, כי שרה וגם שרח הן ב-שׂ שמאלית. אם מתבוננים עוד רואים רמז נוסף של שלש הנשים שנפקדו בר"ה, רואים איך כל אחת יוצאת מהאות השניה של האשה הקודמת – מהאות השניה של שרה יוצאת רחל, היא ה-ר של שרה, ומהאות השניה של רחל יוצאת חנה, היא ה-ח של רחל. אם כן, שלש הנשים הללו הן השתלשלות מובהקת. המשך »

אוקטובר 05

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הרב שלום ארוש שליט"א: מקבלים בשמחה את פני הרב יצחק גינזבורג שליט"א. ממש בתחלת ההתקרבות שלי הגעתי אליו אחרת, עם ג'ינסים ושערות ארוכות, והוא קרב אותי וקבל אותי. בפעם הראשונה שהגעתי אליו הוא למד איתי סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, והשקיע בי. השמחה שלי היא אין סופית שזכינו שהוא הגיע כאן לסוכה, ומתגעגעים לשמוע ממנו. עכשיו תהיה שיחה ואחר כך עוד ריקודים.

[הרב ברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה]

  המשך »

תגיות:
אפריל 24


Download

המשך »