… מה הצורך של הילד הזה? מה הוא צריך? איפה הוא הלך לאיבוד? ברטורנו אנו בונים אנשים שהתרסקו. מה זה ילד שמתרסק? זה ילד שאין לו גבולות בשום תחום בחיים שלו. לא בזמנים – הולכים לישון בשש בבוקר. בלילה – חיים. אין אלקים, אין הורים, אין רבי – אין כלום! אני והצרכים שלי בלבד!
אבל הילדים שמגיעים אלינו – מגיעים? – מביאים אותם בניידת – חלופת מאסר, עם אזיקים על הידיים ועל הרגליים – ילדים מדהימים! – אני עוד לא ראיתי ילד שנולד עם דז’וינט, או עם בנגו, או עם חשיש ביד. לא! זה קורה באיזה מקום! ילד עולה על תהליך ההתרסקות – במקומות שאנחנו עוד יכולים לזהות את זה! ולכן אנחנו פה, וזה מה שאני משתדל ומתחנן – בואו נעשה משהו. יותר מדי ילדים מתחמקים לנו ועולים על המסלול של התרסקות. במסלול ההוא – קשה מאד לחזור.
יש מכתב מהרבי, הזכרתי את זה כמה פעמים, שהיו הורים שכתבו לרבי על א’ הילדים שלהם בגיל ההתבגרות. הרבי כותב בחזרה במכתב, ומציע, שישתמשו שישתדלו למצוא מישהו להשפיע על הבת שלהם, מישהי שהיא מחזיקה, מהמשפחה, דודה או בת דודה, או מהמורות, או מהחברות, והרבי מביא שתי סיבות למה בהגיל שהבת נמצאת לפעמים זה יותר כדאי כך. הרבי כותב טעם ראשון, מכיון שהורים הם מעורבים בצורה רגשית עם הילדים שלהם, אז כשהם רוצים לדבר עם הילדים על איזה שהיא בעי’ה – אז בעיקר הרגש יעבוד, ואז הילדים שומעים לא את התוכן של השיחה, אלא ההתרגשות של ההורים – אם זה אכזבה, אם זה תיסכול, אם זה כעס, אם זה ייאוש, כל ההתרגשות, כל הרגשות שיש לפעמים בגיל הזה, שלפעמים צריכים להתמודד עם זה, אומר הרבי, הילד ירגיש יותר את הרגשות האלו, ולא את התוכן מה שמדברים. בגלל שהדיבורים של ההורים זה מלא רגש, וקשה להם להתנתק מהרגשות שיש להם בפנים.
"אור החיים" מביא ווארט על התחלת הפרשה – פרשת "ויגש", "אור החיים" כותב, יש כאלה ששואלים את השאלה – בהתחלת "ויגש" כתוב "ויגש אליו יהודה", והי’ צריך להיות כתוב "ויגש יהודה אליו".
אור החיים – יש לו אריכות בהתחלה, לפעמים יש לו אריכות ויש לו כמה פירושים – מי שלומד את זה – יודע. "או יש לומר" – והוא מביא עוד פירוש.
תוכן דבריו של הרב מ.מ. גלוכובסקי שליט"א
בהתוועדות פורים במוצ"ש פורים ס"ח
"צריכים מסירות נפש בשביל חינוך עצמי"
יש מאמר, שהרבי אמר לפני שלושים שנה, "וקיבל היהודים" תשל"ח. הרבי אמר את המאמר הזה בהתוועדות של פורים קטן, לפני שיצאנו לשליחות. א’ מהדברים שהרבי אמר בהמאמר הי’ – "שמן זית זך כתית למאור". "כתית למאור" – כשבן אדם מרגיש "כתית" – אז הוא מגיע למאור. כשבן אדם מרגיש, שכל מה שהוא עשה עד עכשו זה כלום ביחס לכוחות שניתנו לו – אז ע"י ההרגשה זו של כתית הוא מגיע למאור, הוא מגיע לעצמות ומהות ממש. והרבי אמר, שא’ מהדברים ש"הכתית למאור" פועל, הוא, שבן אדם יודע, שהוא צריך לחנך את עצמו.
