אמש הן ג אמות הלשון לפי ספר יצירה. ג הן ימין-שמאל-אמצע. כתוב שה-מ היא הימין, המים.
אמש הן ג אמות הלשון לפי ספר יצירה
אמש הן היסודות בספר יצירה, שאין בו את יסוד העפר – הרביעי – אלא רק הא' שהוא האויר, הרוח (רוח אלקים חיים), המ' שהוא המים, והש' שהוא האש.
אמש הן היסודות בספר יצירה
היסודות באים לידי ביטוי בהיגוי של הלשון. בלשון ספר יצירה ה-מ דוממת, ה-ש שורקת וה-א היא "חק מכריע בינתיים" – הממוצע, הקו האמצעי, שגם משול למאזניים. יש כף זכות – ה-מ – כף חובה – ה-ש – וה-א היא לשון המאזניים המכריעה.
ה-מ דוממת, ה-ש שורקת וה-א היא "חק מכריע בינתיים"
שתי הקצוות הם כמו חש-מל, ה-מ וה-ש, וה-א שמכריעה בינתיים – כח המאזן – היא כמו ה"מל" שהוסיף הבעל שם טוב בין ה"חש" וה"מל" (אם כי זה רמוז גם בכתבי האריז"ל)
אמש בגימטריא "מגן אברהם". שוב, ספר היצירה אברהם אבינו כתב את זה. "אנכי מגן לך, שכרך הרבה מאד". ה"מגן אברהם" – זה הספר שלו, וכך פותח אותו – עם הג' אמות.
ג אמות הן הקצוות והבסיס של האיזון של כל הלשון כולו, כאשר הלשון הוא הא, ושני הקצוות שה-א מאזנת ביניהן הם ה-מ וה-ש. דממה ושריקה הן כמו חש-מל – ה-מ דוממת וה-ש שורקת. שריקה היא עוצמת הביטוי וההבעה. חש היינו לשתוק – לא להביע, להתאפק מלהביע. שתיקה בנפש היא הכנעה – איפוק. בהיות ה-מ דוממת יש בה בטול, לכן היא שייכת לחכמה, כי חכמה היא בטול. ה-ש שורקת.