אוק 20
בע"ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/02/5771-02-10-1.flv
פבר 25
ההוראה ממגילת אסתר: גודל עניין המשפחתיות. ע"י "מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד" – ע"י זה "ימים אלו לא יעברו מזרעם"
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-02-24.wmv
כתוב "והימים האלה נזכרים ונעשים, בכל עיר ועיר, מדינה ומדינה, עיר ועיר, וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. ורש"י כותב, "נזכרים" – ע"י קריאת המגילה. ו"נעשים" – ע"י משתה וסעודה, לתת מנות ומתנות. "משפחה ומשפחה" – אומר רש"י – מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד, וכך – קיבלו עליהם שהימים האלו לא יעברו.
הרבי בא' מהתוועדויות – בלמ"ד – או ל"ב או ל"ג או ל"ד, ל"ו אולי, הרבי אומר, שרואים, שכשכתוב, "משפחה ומשפחה" – רש"י כותב, שמתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד – זה הדרך שימי הפורים לא יעברו.
וכאן אנחנו רואים גודל החשיבות של מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד של המשפחה.
הרבי דיבר אז על גודל עניין של המשפחתיות. כי הנצחיות של כלל ישראל, מדור לדור – ע"י זה שהמשפחה נמצאת ביחד.
אנחנו דיברנו שזה הי' שיחה א' שהרבי דיבר בפורים. והרבי דיבר פעם אחרת, כשהקב"ה סופר את עם ישראל – הוא לא סופר אותם כיחידים, אלא לפי המשפחות. שמים את הדגש על המשפחה, מאיזה משפחה באת. למה הוא ספר אותם לפי המשפחות? הרבי אמר פעם בשיחה לנשי חב"ד, כי הכוח לא להתבטל בין הגוים, מה שאנחנו שומרים על הזהות שלנו, ושיש לנו מספיק תוקף לעמוד מול כל הפיתויים – זה ע"י שאנחנו שייכים למשפחה, למשפחותם לבית אבותם. אנחנו צריכים לדעת, שבניית הבית, מה שאנחנו משתדלים לתת דגש על משפחתיות – זה הכלי שעוזר לנו לא להתבטל בין העמים. בן אדם שמשתייך למשפחה – זה נותן לו יותר בטחון עצמי, יותר זהות.
פבר 17
פבר 10
פבר 03
"בודאי יש די זמן בימים אלו גם להתוועדות כדבעי, וגם לשמח את האישה והבנים כדבעי"
בודאי יש די זמן בימים אלו גם להתוועדות כדבעי, וגם לשמח את האישה והבנים כדבעי. ומובן שאין לתת בזה הוראות פרטיות לכאו"א, כי הדבר תלוי במהותם הפרטי, אבל בודאי שכל א' יכול ללמוד מזה הנהגה בנוגע אליו ולביתו.
… פשיטא שאין כוונתי כלל וכלל, שיהיו מושקעים בהויות העולם והנחות העולם, ובודאי שחינוך חסידותי צריך ומוכרח שישפיע בעניינים הנ"ל דהיינו התוועדויות וזמני התפילה וכו'… אבל לאחר כל זה יש אפשרויות ומוכרח שגם בני בית ישתתפו בעניינים אלו, ובהתבוננות קלה אפשר למצוא אותיות להסבירם.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-02-03.wmv
ינו 06
בס"ד
שיעור בענייני שלום בית – לאברכים של ישיבת דעת – יום ד' פ' שמות תש"ע
אברך בעל תשובה! התחתנת? אשתך בהריון? עצור, תשמע לשיעור!
שיעור של הרב מ.מ. גלוכובסקי לאברכים של הישיבה לבעלי תשובה "דעת" (רחובות)
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-01-06%20isha-beherayon.flv
דצמ 23
הכרת גבולות
יש שיחה מהרבי על פ' קרח, על מה שכתוב, משה רבינו אמר לקורח, "בוקר ויודע". רש"י כותב שני פירושים. פי' אחד, שהוא דחה אותו עד הבוקר. אולי הם יתפכחו. פי' שני. כשם שיש גבולות שהקב"ה קבע בין בקר לערב, כך יש גבולות – הקב"ה קבע – יש כהן, יש לוי, יש ישראל, ואתה לא יכול לשבש את הגבולות האלו.
נוב 25
התפרסם השבוע סיפור, שהרבי סיפר כמה פעמים בהתוועדויות בה"משפחה החסידית" של עיתון כפ"ח, הסיפור הוא, שכשאדמו"ר הזקן השתדך עם אשתו – היא היתה בת של ר' יהודה לייב סגל מוויטבסק. הוא הי' יהודי עשיר, והוא רצה לתת 5000 שקלי זהב לנדוניא לחיי הנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים – בתנאי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. שאף א' לא יתערב. והוא הסכים. ואז, באותה שנה, הרבי הקודם סיפר, אדמו"ר הזקן, בהסכמת אשתו, מסר את הכסף לקנות אדמה כדי לעזור לאנשים להסתדר, שיוכלו לעבוד עבודת אדמה. ידוע שאדמו"ר הזקן מאד הי' בעד שהיהודים יסתדרו בעבודת אדמה, כי זה עבודה יותר נקי'ה.
והכסף הלך על זה, לקנות אדמה, לקנות כלי עבודה, בעלי חיים שיכולים לעזור, חרישה וכו' – כל הכסף הלך על זה.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2009-11-25.flv
נוב 05
הרצאה שבועית של הרב גלוכובסקי שליט"א בנושא "הבית היהודי" – הרצאה ראשונה בשנה זו, אחרי ההפסקה של כחודשיים (חצי אלול, תשרי, חצי חשון)
השנה עשינו שידרוג ומכאן ולהבא אי"ה ההרצאות יהיו בוידאו ולא רק באודיו. וכידוע מעלת הראי'ה על השמיעה.
ההרצאה הראשונה הוקדשה ללקחים ולהוראות שניתן להפיק מהפרשיות הראשונות של ספר בראשית בקשר לחיי הנישואין.
בכלל – כפי שהרב הדגיש בהתחלת ההרצאה – "מעשה אבות סימן לבנים", ו"כוח מעשיו הגיד לעמו" – מהסיפורים של התורה ניתן ללמוד וצריכים ללמוד הוראה בחיים.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2009-11-04.flv
מאי 06
לדעת לבקש סליחה. לדעת להסביר את עצמו. לקחת כל דבר ב"מסגרת" הנכונה.
הייתי מאד מאד לחוץ, ולכן עשיתי את זה… זה נקרא שאתה נותן תירוץ, היית משהו לא בסדר… מה שכן – אני אומר את זה במפורש – זה לא כל כך קל בשביל האנשים… אם אתה חושב שאתה צודק – מותר לך להסביר את עצמך. אבל אם אתה רואה שאתה טעית – הכי טוב – אז הכי טוב – זה להגיד את הסליחה.
סבא רבא שלי – הי' לו כלל – כשהתחתן – הוא אמר לאשתו – אסור לנו ללכת לישון – כשאין את הבקשת סליחה ממישהו שכועס או מישהו שנפגע. יש בזה הרבה חכמה. אם אתה הולך לישון ברוגז – אז הברוגז נמשך. חסידים היו אומרים, שהמחשבה אחרונה שהאדם חושב – על זה אתה ישן. איך אנחנו יודעים את זה? כי בבוקר, כשאתה קם, הרבה פעמים אתה חושב… למה אני חושב על זה? – כי בלילה, לפני שהלכתי לישון… ואתה ישן על המחשבה הזו כל הלילה. ה"ברוגז" הזה – אם אתה ישן על ה"ברוגז" – הברוגז הזה נשאר כל הלילה. זה לא בריא. נו – זה יותר קל להגיד את זה מאשר לעשות את זה… עצה טובה קא משמע לן.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5769/shiur%202009-05-06e.wav