"מל ולא פרע כאילו לא מל" – צריכים להגיע לאתכפיא השלמה, ואז אפשר להגיע להמתקה של האתהפכא.
צריכים להגיע לאתכפיא השלמה

אתכפיא של תניא היא הכנעה או הבדלה? האתכפיא האמתית של התניא היא שניהם יחד, כל כך הרבה הכנעה עד שיש הבדלה, ואז בסוף באה האתהפכא.
אתכפיא של תניא היא הכנעה או הבדלה?

תכלית המילה היא פריעה ו"מל ולא פרע כאילו לא מל" בכלל, כי ההכנעה לא שלמה אם לא הגיעה לידי הבדלה
תכלית המילה היא פריעה ו"מל ולא פרע כאילו לא מל" בכלל

איך הבעל שם טוב מסביר הכנעה-הבדלה-המתקה בפשט? שחש היא הכנעה עד שכורת את הקליפות, צריך כל כך להכניע את היש עד שהרע נבדל מהטוב.
צריך כל כך להכניע את היש עד שהרע נבדל מהטוב

כלל גדול אצלנו בהכנעה-הבדלה-המתקה שהטעות בכל הדורות – גם של אנשים גדולים מאד, כמו יוסף שמל את המצרים – שרצו להגיע להמתקה בלי לעמוד על ההבדלה שבאמצע. כל מי שחותר להמתיק את העולם, שמיד יהיה שלום, מיד יהיה שויון והכל טוב – בדילוג על הבדלת ישראל מאומות העולם – מועד לכשלון בטוח. בסוף יש המתקה, "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה… ולעבדו שכם אחד", אבל קודם חייבת להיות הבדלה. כל התורה כולה זה הבדלה! התכלית היא המתקה, אבל קודם חייבת להיות הבדלה.
כלל גדול בהכנעה-הבדלה-המתקה

החיתוך הוא הכרעת הרע הגלוי, הפריעה היא גילוי העטרה – גילוי ההבדלה – ובסוף יש מציצה כדי להוציא את הדם, ואז יש המתקה בגוף, הכל מתמתק
החיתוך הוא הכרעת הרע הגלוי, הפריעה היא גילוי העטרה – גילוי ההבדלה

כשמתבוננים בשלש האותיות הללו – מ מכאן ו-ש מכאן ו-א באמצע – יש את כל הסוד של חש-מל-מל, הכנעה-הבדלה-המתקה