ב"כפר חבד" האחרון (פ' מצורע ע"א) הי' כתבה מאד מעניינת על הרב זוין, א' מגאוני הדור הקודם, שידע לשלב גאונותו בנגלה, עם ידע מעמיק בחסידות, והי' מהעסקנים הדגולים של הדור הקודם. ידוע הקשרים ההדוקים שלו עם הרבי, וריבוי מכתבים אליו מהרבי בעניני העסקנות.
האבא שלו הי' רב חבדי גדול, והבן הלך ללמוד בישיבת "מיר". האבא נתן רשות ללכת לרק בתנאי ש"בשבת יקפיד להתפלל בבית כנסת חב"ד" – ואכן כך נהג במשך כל שנות חייו. כתבה מרתקת, מומלץ מאד.
ה"סיפורי חסידים" שלו מאד מפורסמים בקהל החבדי. יש עוד ספר א' שלו – פחות מפורסם אולי – שנקרא "אישים ושיטות".
בעידן האינטרנט לא צריכים לחפש הרבה, כל הספרים כבר מצויים וסרוקים, אז מצאתי את הספר באתר HEBREW BOOKS
http://hebrewbooks.org/33467
הספר פשוט מרתק. אני קורא ומתפלא על עצמי. איזה בורים אנחנו? איך אנו מרשים לעצמינו פשוט להתעלם מדמויות ההוד של הדור הקודם, לא יודעים, לא מכירים את גדולתם ואת משנתם, ולו במקצת
אנו יודעים רק ש"מתנגדים לא יודעים ללמוד, רק בחב"ד יודעים ללמוד"
האמנם כשהרבי דיבר מפעם לפעם בנימת זילזול כלפי "מתנגדים" הוא התכוון למה שהוא אמר? או שמא יש לנו בעיות ב"הבנת הנקרא" או "הבנת הנשמע"?
המשך »