התוועדות 1 – Jan 22 2024
מ"קליפות הנפש"
אומר לנו הרב אשלג, קחו בחשבון שכשאתם מתבוננים במציאות אתם רואים חלק קטן מאוד מהתמונה. העולם נמצא עדיין בשלבי התפתחות. פעם נכחתי בהרצאה של הרב יהושע שפירא, רבה של ישיבת רמת גן. היה זה בשעה שלוש לפנות בוקר בלימוד ליל הושענא רבה באוניברסיטת בר־אילן. בקהל ישבו בני הציונות הדתית. ואז הוא שאל: "מי לדעתכם יהיה המשיח? האם הוא יהיה חוזר בתשובה או מישהו מאיתנו, הכיפות הסרוגות?" הקהל אכן התעורר אך לא ידע לענות על שאלתו המאתגרת, ולבסוף ענה הרב: "ודאי שחוזר בתשובה. אנחנו, שנולדנו בעולם הדתי, לא נביא את הגאולה כנראה, כי אנחנו עדינים מדי, אנחנו נחמדים מדי. בשביל להביא את הגאולה צריך להיות גס, עבה, לעבור דרך הקליפות. צריך להיות מסוגל להוציא ניצוצות מהקליפות". ואני מוסיף על דבריו – איך ייתכן שרבי עקיבא שהיה מזרע עמלק, כך כתוב בגמרא, וחזר בתשובה רק בגיל ארבעים, הצליח להגיע לדרגה רוחנית גבוהה כל כך? ומכאן, שלא רק שהקליפה קודמת לפרי, אלא שכגודל האור, כך גודל הקליפה. כשנראה קליפה גדולה נבין שמסתתר תחתיה אור גדול. (מתוך "קליפות הנפש")
הרב קוק
"הפחד היותר מזיק הוא הפחד המחשב[ת]י שמטיל הדמיון הכוזב על החלק היותר עדין ויותר מפואר מן המין האנושי… הצללים הולכים תמיד בעקבות האורות. ולפי מה שיגדל כשרונו של אדם להבין ולהשכיל, כן הוא גדול פחדו המדומה מפעולות המחשבה" (הרב קוק, עקבי הצאן, מאמר הפחד).
*
דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאד למצא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שוגים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונשא; הוא כולו חייב, גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו (הרב קוק, א״ד קח).
*
היה זה באחת השנים הראשונות של הרב קוק זצ"ל בירושלים. הייתי אז נער כבן תשע או עשר שנים, והגיעה שבת פרשת יתרו. בשעת בין ערביים, אחרי שסעדנו סעודה שלישית, אמר לי אבא, רבי אריה לוין: "מכיון שהשבת הזו היא שבת של קבלת התורה, בוא ונלך אל הרב לשמוע דבריו הקדושים".
אמרתי לו: "אבא, בשביל מה אלך? בלאו הכי לא אבין את דבריו של הרב!" ענה לי אבא ואמר: שלוש תשובות יש לדבריך: א' – הלא אתה יודע שבקבלת תורה אמרו אבותינו 'נעשה ונשמע'. אם לא תוכל לקבל את ה'נשמע' – לכל הפחות יהיה לך ה'נעשה'.
ב' – בקבלת התורה כתוב: "וכל העם רואים את הקולות" – אם לא תשמע, אז תראה. ג' – והוא העיקר, אני רוצה שתסתכל בפניו הקדושים והמאירים וזה יכניס יראת שמים בלבך, ושכל במוחך, שכן כתוב בישעיהו: "והיו עיניך רואות את מוריך", ואחר כך כתוב: "ואוזניך תשמענה דבר מאחוריך…".
נעניתי לאבא והלכתי אתו. ומה שהרגשתי אצל הרב קוק, לא אשכח כל ימי חיי.
הבית היה צפוף, מלא אנשים. אור לא היה, לא יכולתי לראות פניו הקדושות, אבל את הקול שלו שמעתי. ובלבי הקטן הרגשתי מעמד הר סיני.
וגם תפסתי והבנתי קצת מדבריו… ומה ששמעתי והבינותי נשמר אצלי עד היום, כנר לרגלי, ואור לנתיבתי.
(מתוך רשימותיו של הרב חיים יעקב לוין, פורסם בספר 'זוהר עליון' על הרב קוק, הוצאת 'אור האורות')
*
התוועדות סמס 2 – Feb 4 2024
על הצניעות
(עיקר הרעיון של התוועדות זו היא מהספר הקליפות, רק הלבשתי את זה לאותיות של הרב)
הרב דיבר לפני כמה שבתות על צניעות – ברמה שכלית הסכמתי אך לא ברמה רגשית, משהו הפריע לי
הרב דיבר שהצניעות זה ברדל"א וכו'
השבת חשבתי בעצם הרב מדבר על בושה. 3 סימנם לאומה זו וכו – רחמנים, בישנים גומלי חסידים. ואם על זה מדובר אז כן, זה מתקבל לי גם ברמה רגשית
פעם חשבתי עד כמה דוד המלך – ובכלל בתפלה מדובר על "ולא נבוש"
כמובן הקטע הוא שכאורה הבושה זה קשור עם חטא אדם הראשון. אך הרב אומר שזה ברדל"א, כלומר נקודת האמונה ומהות האדם – וצריך עיון איך זה מסתדר
בפשוטת – כל מידה תמיד שי בה טוב ורע, ואם מדובר על מידה הכי עמוקה בנפש כמו בושה – אז יש בזה גם מקום של עומק הקליפה ג"כ
אגב זה קשור עם הפטירה. על מלאכים עם ששה כנפיים – הרב פעם דיבר על כך שזה שייך גם לצדיקים ובעצם לכל אחד – 2 כנפיים מכסה פניו ו2 כנפיים מכסה את רגליו ו2 כנפיים לעוף
כלומר ש2 מ3 צריך "להתכסות" – הנושא של צניעות או בושה. אבל אם "מלאך" הוא רק מכסה את עצמו הוא לא מלאך אלא קליפה
ואולי זה תשובה איפה בושה זה קדוש ואיפה זה קליפה. אם זה כנ"ל – 2 על 3 אז קדוש. אבל אם הוא רק הוא רק עסוק להסתיר את עצמו זה היפך הקדושה
ובעצם מדובר על הרעיון של חש-מל-מל בדיוק, שהיא יסוד היסודות של תורת רבינו שליט"א
התוועדות 3 – Feb 4 2024
השכלה – קליפה או פרי?
מחשבה שניה היה על שפינוזה ומשה מנדלסון. הרושם שלי ששניהם ממש צדיקי עולם – כך, זה דורש קצת להכיר את המציאות אבל כן, הם צדיקים שעשו המון בעולם כולו. שניהם בעלי אמונה עמוקה
מה שכן – ייתכן ששפינוזה היה בעיקר שכלי בתכלית, אך הרב קוק הוא עיקר הוא הלב. ובכלל עיקר היהדות הוא בלב ואהבה, ולא בשכל.
אגב הסתכלתי תחילה של תורה אור על הפרשה (יתרו) – כמה שורות ממש – מדבר על "נסיעה" ל"נגבה" ע"ש
בנקודה אחת על מה מדברים שפינוזה ומנדלסון. שניהם לחמו על הפרדה בין מדינה לדת. כן להאמין, כך זה ענין פרטי של האדם
פעם שמעתי מהרב דיטש שעיקר המחלוקת של מרקס היה נגד "ממסד" הדתי ופחות נגד הדת פרטי
למה אני חושב שהם צודקים? כי אמונה היא "רדל"א" עצם הנשמה – לא שייך שם כלל הכרחה. ובוודאי לכל אחד יש "גוון" שלו באמונה שלו
במילא שלושה צדיקים אלה (שפינוזה, מנדלסון ומרקס) נלחמו על טהרת האמונה, והרב קוק מדבר כל הזמן
כמובן הדרך של חב"ד הוא שונה ברמה רעיונית. אבל בפועל ממש כולם כבר קיבלו את הרעיונות אלה של חופש הדת
זה גם שאלות היחס לביקורת המקרא והפילוסופיה בכלל, והמדע בכלל
הרב קוק לא אהב ביקורת המקרא, אבל כן היה בעד המדע (גם הרמב"ם כמובן) והתרבות והספרות – הרב קוק מדבר על זה המון
שאלה של לימודי חול בבית ספר או בהשכלה גבוה –
כמובן תלוי – יש כאלה שמתאים להם להסתגר רק בד' של אמונת והלכה אך מי שיש לו ראש טוב – ברור לי שהוא צריך להשקיע גם במדע – כמובן אחרי גיל 25 ויוצא
אולי זה תשובה על מה שדיברנו לפני שבועיים – למה יש צעירים שהיו מאד "דתיים" ומתדרדרים בגיל מבוגר.
ואולי כנ"ל. כלומר שיש ענין לפעול בעולם, וזה דורש ידע והשכלה – ומי שלא הולך על זה – בסוף זה גורם התדרדרות גם באמונה שלו
