preload
בס"ד
מאי 11

ערב שבת קודש פ'  "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד – הננו מוצאים לאור את הגליון השני של העלון החדש שלנו – "חינוך יהודי"

הנושא המכרזי של הגליון – "הסתכלות מתוקנת על האדם" – מעובד מהשיעור של הרב יצחק גינזבורג שליט"א כ"א אייר תש"ע ב"בית ספר לתורת הנפש – תל אביב"

alon-2_Page_1-web

המשך »

תגיות:
מרץ 12

במהלך יום העיון בנושא הבית היהודי שהתקיים היום (ה') ברחובות, נשא הרב מנחם מענדל גלוכובסקי נאום מרתק שהתמקד בדרכים להכיר את הילד שלנו, להשתתף בצערו ובפחדים שלו, וכן להבין שאצל הילד עולם הדמיון ועולם המעשה אין הפרדה ברורה ביניהם. בהמשך עסק השיעור בדרך לחנך את הילד להיות עצמאי, ולא להיות יותר מדאי תלוי בהורים שלו – בין היתר בכך שמגיל מסויים צריך שיהי' לו חדר משלו, ולא יישן עם ההורים, אבל יחד עם זה להיות רגישים לפחדיו. וגם: כמה חשוב גילוי "אהבה פיזית" – חיבוק ונישוק – כלפי הילדים שלנו?

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/yom_iyun/rav-gluchovsky.flv-tv

תגיות:
פבר 25

ההוראה ממגילת אסתר: גודל עניין המשפחתיות. ע"י "מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד" – ע"י זה "ימים אלו לא יעברו מזרעם"

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-02-24.wmv

 כתוב "והימים האלה נזכרים ונעשים, בכל עיר ועיר, מדינה ומדינה, עיר ועיר, וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. ורש"י כותב, "נזכרים" – ע"י קריאת המגילה. ו"נעשים" – ע"י משתה וסעודה, לתת מנות ומתנות. "משפחה ומשפחה" – אומר רש"י – מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד, וכך – קיבלו עליהם שהימים האלו לא יעברו.

הרבי בא' מהתוועדויות – בלמ"ד – או ל"ב או ל"ג או ל"ד, ל"ו אולי, הרבי אומר, שרואים, שכשכתוב, "משפחה ומשפחה"  – רש"י כותב, שמתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד – זה הדרך שימי הפורים לא יעברו.

וכאן אנחנו רואים גודל החשיבות של מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד של המשפחה.

הרבי דיבר אז על גודל עניין של המשפחתיות. כי הנצחיות של כלל ישראל, מדור לדור – ע"י זה שהמשפחה נמצאת ביחד.

אנחנו דיברנו שזה הי' שיחה א' שהרבי דיבר בפורים. והרבי דיבר פעם אחרת, כשהקב"ה סופר את עם ישראל – הוא לא סופר אותם כיחידים, אלא לפי המשפחות. שמים את הדגש על המשפחה, מאיזה משפחה באת. למה הוא ספר אותם לפי המשפחות? הרבי אמר פעם בשיחה לנשי חב"ד, כי הכוח לא להתבטל בין הגוים, מה שאנחנו שומרים על הזהות שלנו, ושיש לנו מספיק תוקף לעמוד מול כל הפיתויים – זה ע"י שאנחנו שייכים למשפחה, למשפחותם לבית אבותם. אנחנו צריכים לדעת, שבניית הבית, מה שאנחנו משתדלים לתת דגש על משפחתיות – זה הכלי שעוזר לנו לא להתבטל בין העמים. בן אדם שמשתייך למשפחה – זה נותן לו יותר בטחון עצמי, יותר זהות.

תגיות:
פבר 03

"בודאי יש די זמן בימים אלו גם להתוועדות כדבעי, וגם לשמח את האישה והבנים כדבעי"

בודאי יש די זמן בימים אלו גם להתוועדות כדבעי, וגם לשמח את האישה והבנים כדבעי. ומובן שאין לתת בזה הוראות פרטיות לכאו"א, כי הדבר תלוי במהותם הפרטי, אבל בודאי שכל א' יכול ללמוד מזה הנהגה בנוגע אליו ולביתו.

… פשיטא שאין כוונתי כלל וכלל, שיהיו מושקעים בהויות העולם והנחות העולם, ובודאי שחינוך חסידותי צריך ומוכרח שישפיע בעניינים הנ"ל דהיינו התוועדויות וזמני התפילה וכו'… אבל לאחר כל זה יש אפשרויות ומוכרח שגם בני בית ישתתפו בעניינים אלו, ובהתבוננות קלה אפשר למצוא אותיות להסבירם.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-02-03.wmv

המשך »

דצמ 12

חינוך לאור נרות חנוכה.

מתוך דבריו של הרב מ.מ. גלוכובסקי שליט"א בהתוועדות מוצ"ש פ' וישב, נר שני של חנוכה, תש"ע, עם אנ"ש דפתח תקוה.

"ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך" – משמעותם בחינוך הילדים בבית

א' מהשיחות שהרבי מדבר בעניין של חנוכה – חנוכה מל' חינוך.  הרי יש שאלה ידועה – הגמרא אומרת שטומאה הותרה בציבור או דחוי'ה בציבור, אז בעצם הם היו יכולים להדליק את המנורה עם שמן טמא,  עד שהם ישיגו את השמן הטהור, אז בעצם מה הי' הסיבה לנס של פך השמן הטהור, שחתום בחותמו של כהן גדול, ושיהי' נר דלוק שמונה ימים? בעצם זה הי' נס "מיותר", כי עפ"י דין היו יכולים להדליק בשמן טמא. והתשובה שמובא– להראות את חיבתם של ישראל. מכיון שבנ"י הלכו על מס"נ בזמן החשמונאים, היפך המציאות, אז הקב"ה ג"כ שבר את הכללים של הטבע, רק כדי להראות את חיבתם של ישראל.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/hisvaadus/hisvaadus%20motzey%20shabos%2025%20kislev%205770%20-%20petach%20tikva/hisvaadus%2025%20kislev%205770%20petach%20tikva%20chinuch%20-%201.flv

המשך »

תגיות:
דצמ 12

חנוכה – סיום של י"ט כסלו. אור וחיות נפשנו – הבדל בין אור לחיות. לא רק ללמוד את זה – לחיות את זה. מה פי' "התבוננות"

אחד מהדברים המיוחדים של נר ב' של חנוכה – בעצם זה המשך של י"ט כסלו.כי אנחנו יודעים שאדמו"ר הזקן חזר בנר ב' דחנוכה לליאוזנה. הוא השתחרר בי"ט כסלו, אבל הוא הגיע בחזרה לליאזנה בנר ב' דחנוכה. לכן, החיבור בין י"ט כסלו לחנוכה – זה לא רק שהם בסמיכות, אלא – הסיום של העניין, שאדמו"ר הזקן חזר לליאזנה – זה הי' בנר ב' דחנוכה.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/hisvaadus/hisvaadus%20motzey%20shabos%2025%20kislev%205770%20-%20petach%20tikva/hisvaadus%2025%20kislev%205770%20petach%20tikva%20-%201.flv

המשך »

תגיות:
יול 27

אור לז' מנחם-אב ה'תשס"ט

 יש מכתב מהרבי, הזכרתי את זה כמה פעמים, שהיו הורים שכתבו לרבי על א' הילדים שלהם בגיל ההתבגרות. הרבי כותב בחזרה במכתב, ומציע, שישתמשו שישתדלו למצוא מישהו להשפיע על הבת שלהם, מישהי שהיא מחזיקה, מהמשפחה, דודה או בת דודה, או מהמורות, או מהחברות, והרבי מביא שתי סיבות למה בהגיל שהבת נמצאת לפעמים זה יותר כדאי כך. הרבי כותב טעם ראשון, מכיון שהורים הם מעורבים בצורה רגשית עם הילדים שלהם, אז כשהם רוצים לדבר עם הילדים על איזה שהיא בעי'ה – אז בעיקר הרגש יעבוד, ואז הילדים שומעים לא את התוכן של השיחה, אלא ההתרגשות של ההורים – אם זה אכזבה, אם זה תיסכול, אם זה כעס, אם זה ייאוש, כל ההתרגשות, כל הרגשות שיש לפעמים בגיל הזה, שלפעמים צריכים להתמודד עם זה, אומר הרבי, הילד ירגיש יותר את הרגשות האלו, ולא את התוכן מה שמדברים. בגלל שהדיבורים של ההורים זה מלא רגש, וקשה להם להתנתק מהרגשות שיש להם בפנים.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5769/ase_lo_taase_hitbagrut10.wav

המשך »

תגיות:
אפר 29

התקשורת במשפחה (5). חשיבותו של "ניקוד חלקי"

אני רציתי לדבר על הנושא בתקשורת, שהרבה פעמים אנחנו לקויים בזה.

כשהיינו ילדים והיינו צריכים לעשות מבחן, אנחנו תמיד היינו יותר מרוצים, אם זה הי' מבחן אמריקאי. לפחות היינו יכולים לנחש. עוד דבר הי' לנו – אם זה מבחן, שהספרים יכולים להשאר פתוחים, אף על פי שבדרך כלל המבחנים עם הספרים פתוחים היו יותר קשים, אבל הי' מין כשה תחושה, שעם ספר פתוח אפשר להתגבר.

 להאזנה

המשך »

תגיות:
ינו 07

ההוראה מפ' ויגש – תשנה גישה!

"אור החיים" מביא ווארט על התחלת הפרשה – פרשת "ויגש", "אור החיים" כותב, יש כאלה ששואלים את השאלה – בהתחלת "ויגש" כתוב "ויגש אליו יהודה", והי' צריך להיות כתוב "ויגש יהודה אליו".

אור החיים – יש לו אריכות בהתחלה, לפעמים יש לו אריכות ויש לו כמה פירושים – מי שלומד את זה – יודע. "או יש לומר" – והוא מביא עוד פירוש.

להאזנה

המשך »

תגיות: