בנין ושמירה מ"אם הוי'"
יותר בקצור נמרץ נאמר את הזהר, שטרם הגענו אליו: הזהר אומר, בקיצור, שיש משכן ומקדש. הזהר דורש תהלים קכ"ז, "שיר המעלות לשלמה אם הוי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם הוי' לא ישמור עיר שוא שקד שומר". הזהר אומר שהפסוק הולך על בית המקדש של שלמה, ו"לשלמה" רומז גם לבינה, "מלך שהשלום שלו" (ש"עושה שלום במרומיו", בעלי הקונפליקטים במדות). רבי לויק מביא את הרמז ש"אם" היינו בינה (אל תקרי אִם אלא אֵם) ו"אם הוי'" עולה בינה, ונוסיף לכך ש-אם הוי' היינו חלוקה בחתך זהב של בינה. "אם הוי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" – "בוניו" היינו הז"ת, ובעיקר התפארת שכוללת שבעה עמודים, ויוצא מהחסדים דאמא. המצוה העיקרית של הפרשה היא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כמובן הווארט מתאים מאד לכל שיפוצניק, מי שעוסק בבנין. אם ה' לא יבנה – הכל להבל ולשוא. יש גם מי שעוסקים בשמירות – גם בישובים, ויש גם חברות שמירה (יש לנו כמה חברים שם). "אם ה' לא ישמור עיר – שוא שקד שומר". יש בונה ויש שומר – הבונה היינו ז' עמודים שעיקרם תפארת הנוטה לחסד, בא בעיקר מחסדים דאמא, והשומר על העיר היינו ספירת היסוד בפרט, שם "שדי" שלומדים עליו בע"ב. אם ה' לא ישמור – שוא שקד[1] שומר. כלומר, בשניהם צריך "אם הוי'", בינה. המשך »