preload
בס"ד
פברואר 24

בנין ושמירה מ"אם הוי'"

יותר בקצור נמרץ נאמר את הזהר, שטרם הגענו אליו: הזהר אומר, בקיצור, שיש משכן ומקדש. הזהר דורש תהלים קכ"ז, "שיר המעלות לשלמה אם הוי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם הוי' לא ישמור עיר שוא שקד שומר". הזהר אומר שהפסוק הולך על בית המקדש של שלמה, ו"לשלמה" רומז גם לבינה, "מלך שהשלום שלו" (ש"עושה שלום במרומיו", בעלי הקונפליקטים במדות). רבי לויק מביא את הרמז ש"אם" היינו בינה (אל תקרי אִם אלא אֵם) ו"אם הוי'" עולה בינה, ונוסיף לכך ש-אם הוי' היינו חלוקה בחתך זהב של בינה. "אם הוי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" – "בוניו" היינו הז"ת, ובעיקר התפארת שכוללת שבעה עמודים, ויוצא מהחסדים דאמא. המצוה העיקרית של הפרשה היא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כמובן הווארט מתאים מאד לכל שיפוצניק, מי שעוסק בבנין. אם ה' לא יבנה – הכל להבל ולשוא. יש גם מי שעוסקים בשמירות – גם בישובים, ויש גם חברות שמירה (יש לנו כמה חברים שם). "אם ה' לא ישמור עיר – שוא שקד שומר". יש בונה ויש שומר – הבונה היינו ז' עמודים שעיקרם תפארת הנוטה לחסד, בא בעיקר מחסדים דאמא, והשומר על העיר היינו ספירת היסוד בפרט, שם "שדי" שלומדים עליו בע"ב. אם ה' לא ישמור – שוא שקד[1] שומר. כלומר, בשניהם צריך "אם הוי'", בינה. המשך »

תגיות:
פברואר 24

חמשה פירושים כנגד נרנח"י

היות שהגענו עד כאן, ספר החסידות הכללית שהכי נתפס – יש לו 'חוש' – ב"'לי' לשמי" הוא הספר שכל אחד צריך ללמוד אחרי ספרי היסוד של החסידות בכלל הוא נעם אלימלך. אחרי כתר שם טוב, אור תורה של המגיד ותניא קדישא, ועוד כמה ספרי חב"ד יסודיים, צריכים את ספרי היסוד של החסידות הכללית. הכי חשוב ביניהם הוא נעם אלימלך, שמקובל שהוא "ספרן של צדיקים", והיות שבדורנו "ועמך כֻלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" – כדי לרשת את הארץ – הוא מאד-מאד חשוב בדורנו. הזכרנו את הצעטיל קטן שלו, וכעת מגיעים לספר עצמו. בנעם אלימלך בתחלת פרשת תרומה יש חמשה מאמרים קצרים של "'לי' לשמי". מאד תופס אותו, יותר מכל הספרים, הרש"י הראשון של "'לי' לשמי". קודם הקדמנו, כדי שנבין טוב, שמביא בתניא ש"אותי אתם לוקחים", עצמות. בתניא לא מביא "לשמי" כי מספיק לו "לי", לא צריך את ה"לשמי" של רש"י. אבל רש"י כותב "לשמי" וצריכים אותו, והכי מאריך בכך הוא הנעם אלימלך. לכן, בקיצור, לכבוד הכניסה לחדש אדר – החדש של רבי אלימלך, שבחדש אדר ההילולא רבא שלו. כדאי גם שכל אחד ילמד את הפירושים שלו בתרומה. נסדר את חמשת פירושיו לפי נרנח"י, ומתוך הפירושים נלמד הרבה דברים יפים. נאמר לא לפי סדר הספר אלא לפי ההקבלה לנרנח"י: המשך »

תגיות: