preload
בס"ד
נובמבר 25

התפרסם השבוע סיפור, שהרבי סיפר כמה פעמים בהתוועדויות בה"משפחה החסידית" של עיתון כפ"ח, הסיפור הוא, שכשאדמו"ר הזקן השתדך עם אשתו – היא היתה בת של ר' יהודה לייב סגל מוויטבסק. הוא הי' יהודי עשיר, והוא רצה לתת 5000 שקלי זהב לנדוניא לחיי הנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים – בתנאי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. שאף א' לא יתערב. והוא הסכים. ואז, באותה שנה, הרבי הקודם סיפר, אדמו"ר הזקן, בהסכמת אשתו, מסר את הכסף לקנות אדמה כדי לעזור לאנשים להסתדר, שיוכלו לעבוד עבודת אדמה. ידוע שאדמו"ר הזקן מאד הי' בעד שהיהודים יסתדרו בעבודת אדמה, כי זה עבודה יותר נקי'ה.

והכסף הלך על זה, לקנות אדמה, לקנות כלי עבודה, בעלי חיים שיכולים לעזור, חרישה וכו' – כל הכסף הלך על זה.


Download

עד כאן הי' הסיפור.

כמה פעמים הרבי הקודם סיפר את הסיפור.

והרבי בכמה התוועדויות הי' מדייק בסיפור הזה. כל פעם הרבי הי' מדייק. כל פעם הרבי דייק הוראות מעניינות שלומדים מהסיפור הזה. א' מהדברים שהרבי דיבר, כשהרבי הקודם סיפר את הסיפור, הוא סיפר, זה שהוא התנה תנאי שיכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה, אבל הרבי הקודם דייק, שזה שהוא לקח את הכסף וקנה אדמה חלקאית וכלי עבודה – זה הי' בהסכמה מלאה של אשתו. על אף שלכתחילה הוא התנה תנאי שיכול להשתמש עם הכסף למה שהוא רוצה. אבל הוא עשה את זה בהסכמתה מלאה של אשתו.

והרבי דייק בזה. והרבי אמר, שמזה אנחנו רואים, עד כמה שהעניינים בבית צריכים להיות לא באופן של פקודות, "קבלו דעתי", "אני החלטתי", לא להטיל אימה ופחד על המשפחה, אלא העניינים צריכים להיות בדרכי נועם ודרכי שלום, ובהסכמה מלאה. אם זה "הסכמה מלאה" – אז זה לא הסכמה בלית ברירה, או מהיכי תיתי – ככה, דרך אגב, אבל – מכל הלב. ואז הרבי אומר, שאם האדם מתנהג כראוי בתוך ביתו, אז אשתו לא רק שלא מונעת אותו מלעשות דברים ביחד אתו, אלא אפילו יכולה לעודד אותו,בודאי להיות ביחד אתו בדברים,  ולחזק אותו, עם הסכמה המלאה והשלימה בתוך הלב, בשמחה ובטוב לבב. אם בן אדם מתנהג בראוי בתוך ביתו. בדרכי נועם ובדרכי שלום. הרבי מדייק כאן על המשפט הקטן – שזה הי' "בהסכמה המלאה של אשתו".

שבן אדם מתחתן – הדברים בבית צריכים להיות ביחד. רואים את זה בפרשת השבוע. כשיעקב אבינו מקבל מהקב"ה, שהגיע זמן לחזור לא"י, אז הוא קורא לנשים שלו רחל ולאה, לשדה, ומדבר אתם, לחזור לא"י. אבל – שימו לב – הוא לא אומר להם: היום הי' לי גילוי אלקות, הקב"ה אמר לי – הגיע זמן לחזור לא"י. אם אתם זוכרים – הוא מתחיל לדבר אתם, היחס של אבא אלי  זה לא כתמול שלשום, והן מתחילות להגיד – כן, כן, זה ג"כ אצלנו, הוא מכר אותנו כשבויות, וכו'. הוא מביא אותם, שהן לבד מגיעות להסכמה, שזה לא מקום שלהן. הוא לא הנחית עליהם – "קבלתי צו" וגמרנו. זה – לא. זה שיחה. זה מביא אותן לכך, שהן מסכימות לצעד הזה, והן אתו בכל הלב. 

יש אנשים, שבאופן טבעי, כשמתחתנים, הם מרגישים את השותפות הזאת, שהם יעשו את כל הדברים שלהם ביחד. ויש כאלה שהם התחתנו, ומשום מה יש להם כזה הרגשה, אשתי צריכה ללכת אחרי, מה שאני אומר ומה שאני עושה, אני לא צריך להסביר את עצמי, זה החלטה. הוא יגיד – האשה היא "עזר כנגדו", "אשה כשרה עושה רצון בעלה" וגמרנו. אומר הרבי, שזה לא בדיוק ככה. אפי' שאדמו"ר הזקן התנה את התנאי שלו, הוא רצה, שהכל יהי' בהסכמה מלאה.

קודם כל, אין כאן "קבלו דעתי" – אדרבא, ביחד.

דבר שני שאנו רואים. כשרוצים שהאשה תסכים – מה אומר הרבי: אם האדם מתנהג כראוי בתוך ביתו, לא רק שאשתו לא תמנע ממנו מה שהוא רוצה, אלא היא תלך יחד אתו, ועוד תעזור לו, ועם כל הלב. הרבי לא אומר רק כשהבעל מסביר לאשתו בטעמים הגיוניים – אז הכל יהי' בסדר. אני רוצה לדייק במשפט הזה. הרבי אומר "כשבן אדם מתנהג כראוי בתוך ביתו". אז בדברים שהוא רוצה לבצע, האשה תלך אחריו בהסכמה מלאה. מפני מה? מפני שהוא מסביר את הענינים? לאו דוקא. הוא מתנהג כראוי בתוך ביתו. היא מרגישה שהיא חי'ה עם הבן אדם שהוא "מענטש". פשוט בן אדם טוב. מתנהג בבית כמו שצריך. עוזר. יודע לתת את המחמאה, לא צועק, לא מתרגז – זה נקרא "מתנהג כראוי". אז הוא לא צריך להתחיל להסביר לה כל מיני הבנות והסברים ופילפולים – כדי שהיא תסכים למה שהוא רוצה לעשות. היא משתכנעת בלב, ברגש שלה, בגלל שהוא מתנהג כמו בן אדם. אם הוא לא מתנהג כבן אדם – אז היא מרגישה נתק, בדידות, חוסר אכפתיות, חוסר רגישות כלפי'ה וכן הלאה. אז לא כל דבר פתאם זה אוטומטי מה שהוא רוצה. כי אין לה את השותף הזה בחיים שהוא רגיש כלפי'ה, שהוא מתנהג כמו בן אדם כלפי'ה