אני רציתי לדבר על הנושא בתקשורת, שהרבה פעמים אנחנו לקויים בזה.
כשהיינו ילדים והיינו צריכים לעשות מבחן, אנחנו תמיד היינו יותר מרוצים, אם זה הי' מבחן אמריקאי. לפחות היינו יכולים לנחש. עוד דבר הי' לנו – אם זה מבחן, שהספרים יכולים להשאר פתוחים, אף על פי שבדרך כלל המבחנים עם הספרים פתוחים היו יותר קשים, אבל הי' מין כשה תחושה, שעם ספר פתוח אפשר להתגבר.
אחד מהנושאים שיכול לקרות בחיי הנישואין, זה נקרא שאנחנו נכנסים למערכת יחסים של שתלטנות, של מאבקי כוח, של שליטה. הקשר בין בעל ואישה יכול להיות מאד טוב בהתחלה, הם אוהבים אחד את השני, מעריכים, אבל הבעי'ה של שתלטנות, הבעי' של שליטה – זה יכול להרוס את חיי הנישואין של האדם, ולפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב לזה, איך שאנחנו אשמים ביחס של שתלטנות.
ומכיון שזה מאד מאד הרסני בחיי הנישואין, וגם כן – התשתית של חיי הנישואין הוא שבן אדם צריך לאהב את אשתו כגופו, ולכבד יותר מגופו. לכבד – זה לשמור על הכבוד של האדם. ויחס שתלתני יכול להרוס את התשתית הזאת.
בשיעור השלישי מסדרת השיעורים בנושא "התקשורת הנכונה בבית" הרב עומד על נקודה מאד חשובה בתקשורת בכלל, ובתקשורת בבית בפרט: להביע את עצמו בצורה נכונה, דהיינו, להביע את הרצונות ואת הבקשות שלך, את הצרכים ואת הרגשות שלך בצורה ברורה ומובנת להשני.
במקום להתווכח על "מי צודק", יותר טוב להסביר את הרגש שלך – ואז גם להשני יהי' יותר קל לוותר. כי הויכוח – הוא לאו דוקא בגלל "צדק ויושר". זה בגלל התחושות שיש לך ולא רק "צדק ויושר"!
אל תסמוך על כך, שהשני יבין לבד את הרגשות שלך. תסביר את עצמך בצורה ברורה. אל תפחד מזה! מה יקרה? מקסימום, הוא יכול להגיד, ש'כרגע אני לא יכול'!
אני מדבר על התקשורת. זה התקשורת הפסיבית – איך להקשיב.
אמרתי לכם כמה פעמים את הווארט מה ששמעתי פעם – לא זוכר עכשו, ממי שמעתי, אבל שמעתי את זה פעם – מה שכתוב "אל תרבה שיחה עם האישה" – למה "אל תרבה שחה עם האשה"? - בגלל שבעיקר צריכים להקשיב ולא לדבר.
זה – ווארט באופן כללי, שבכלל הצורך של האישה לשוחח, לדבר – היא צורך יותר מהצורך של הגבר, וזה צריכים לדעת גם כן. יש לה צורך יותר לדבר ולשוחח. השותפות שלה בחיי נישואין, אני חייב להגיד, שמצד האופי של אישה – שהיא צריכה לדבר הרבה, ושיהי' מישהו יקשיב. בגלל שבכלל נשים מדברות הרבה, אפילו בינם לבין עצמם, אז בודאי גם כן כשהיא מתחתנת, שהיא רואה בבעלה שותף בחיים, אז אחד מהדברים שהם באופן אוטומטי, מצד האופי הבנוי של האישה – היא מצפה שיהי' לה בר שיח שהיא יכולה לדבר אתו. זה באופן כללי. א' מהדברים שאנחנו צריכים לפתח לעצמנו בחיי הנישואין, זה הקשבה. וזה אומנות שלמה, לדעת, איך להקשיב. ויש בזה כמה אופנים.
אפשר להגיד, שבענייני שלום בית וחיי נישואין בכלל, אחד מהדברים שמאד מאד חשובים לנו – זה תקשורת. כי עיקר הסיבות לחוסר שלום בית – זה הבעי'ה של תקשורת. בכלל כל הנושא של תקשורת. אני לא יכול להכנס לכל האריכות בקשר לתקשורת היום, אבל יש שתי שפות, יש את השפה של נשים יש את השפה של גברים, אנחנו כשמתחתנים צריכים ללמוד את זה לאט לאט – את שתי סוגי שפות, יש גם כן הבדלים בין גבר לאישה מבחינת סגנון הדיבור, כמו שאנחנו ראינו במתן תורה, שהקב"ה אמר "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", שלנשים צריך לדבר יותר באמירה רכה, ולגברים אפשר לדבר אתם יותר דברים קשים כגידים.
זה גם כן מראה, שאפילו אם יש לבן אדם מה להגיד לאשתו, אבל דרך איך שזה יכול להתקבל – זה יותר באופן של אמירה רכה, אז אנחנו רואים – זה כלל.
… צריכים ללמוד ולדעת, מה הדברים שמציקים, מה הדברים שמעיקים, מה הדברים שפוגעים. עכשו – יש בעי'ה שאתה חושב שהשני לא מבין את העניין? אז או שאתה מנסה להסביר את דעתך, או – אמרתי את זה פעם גם כן – לפעמים הבעל לא יכול לפעול בצורה ישירה, לפעמים הוא צריך עזרה של מישהי שיותר קרוב אלי'ה מבחינה רגשית – כמו אשה, כמו משפיעה, כמו ידידה.. לפעמים יש עניינים שאנחנו לא יכולים לפעול לבד. צריכים מישהו אחר שייכנס לזה.
"אור החיים" מביא ווארט על התחלת הפרשה – פרשת "ויגש", "אור החיים" כותב, יש כאלה ששואלים את השאלה – בהתחלת "ויגש" כתוב "ויגש אליו יהודה", והי' צריך להיות כתוב "ויגש יהודה אליו".
אור החיים – יש לו אריכות בהתחלה, לפעמים יש לו אריכות ויש לו כמה פירושים – מי שלומד את זה – יודע. "או יש לומר" – והוא מביא עוד פירוש.
בעניין של שבע ברכות אנחנו אומרים "אהבה ואחוה שלום ורעות" – אנחנו רוצים, שיהי' לנו "אהבה ואחוה שלום ורעות". המפרשים אומרים, שלפעמים יש לך אחוה – אבל זה בלי אהבה. לפני שבוע בכנס השלוחים השתתפתי בהתוועדות מאד מאד עסיסית. במוצאי הבנקט שלוחים יושבים כל הלילה ומתוועדים. תמיד אני מאד מאד עייף אחרי הבנקט, בגלל שאני מתרגם תירגום סימולטני לעברית, וזה מאד מעייף. אבל הפעם אני אמרתי לעצמי – אני אשתתף בהתוועדות. עליתי למעלה – שמה יש התוועדות… אז הוא אומר "הוא לא אח שלי – רק יש לנו אבא ואימא משותף"! הוא מסתמא שמע את זה פעם – זה הי' יותר מדאי טוב להגיד…
