אפר 24
אפר 19
אפר 08
מורנו הבעש׳׳ט נסע פעם עם תלמידיו הצדיקים לישוב רחוק. באותו ישוב גר פרוש אחד שישב על התורה ועל העבודה, ופרש מכל ענייני העולם. על כל דבר היה אומר: כך קבלתי מאליהו. היה בכוחו להסביר עניין לכל אחד, אפילו לאיש פשוט. באותו ישוב גר גם איש פשוט, פושט נבילות, שהיה אומר הרבה תהלים, ורק בשעת עבודתו כשידיו היו מלוכלכות לא היה אומר תהלים.
נכנס הבעש׳׳ט עם תלמידיו לביתו של האיש הפשוט, והורה להם לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם על כתפיו והחל לזמר ניגון. ותלמידיו נרעשו מהמחזה שראו והתפלאו מאוד, כיצד מגיע לחדרון קטן כזה יריד שמיימי גדול כזה.
לאחר מכן, הלך הבעש׳׳ט עם התלמידים לביתו של הפרוש, ושוב הורה להם לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם על כתפיו והחל לזמר ניגון חרישי, והתלמידים ראו לפניהם נחשים ועקרבים.
הסביר הבעש״ט לתלמידיו, אף שכתוב בתנא דבי אליהו, שאם צמים ארבעים ימים רצופים ופורשים מענייני עולם, זוכים גם עבד ושפחה לגילוי אליהו, אבל לא לגילוי הנשמה. הנחשים והעקרבים שראו הם מפאת גסות הרוח של הפרוש, מניצוצות הנחש הקדמוני. לאחר מכן אמר הבעש׳׳ט לתלמידיו: שמעו ברכה מהאיש הפשוט, כי דיבוריו בוקעים רקיעים.
כעבור משך זמן בשעת פטירתו של האיש הפשוט, לקח מורנו הבעש׳׳ט עשרה מתלמידיו ונסע לאותו ישוב להתעסק בקבורתו. המשך »
מרץ 30
מרץ 29
בע"ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]
א. ר' אשר פריינד זצ"ל וכח הצעקה
הצדיק הירושלמי ר' אשר פריינד זצ"ל – עזרה לזולת ודרך בעבודת ה'
מזל טוב מזל טוב לכולם. בזמן האחרון גלעד קרא ושמע הרבה ספורים על הצדיק הדגול הירושלמי ר' אשר פריינד זכר צדיק לברכה, ומתוך ההשראה של אותו צדיק בן דורנו ובן ארצנו הקדושה ההורים נתנו את השם לרך הנולד על שמו, אשר. בין התלמידים שלנו הוא שם דבר גדול מאד, ר' אשר. אפשר לומר כשמו כן הוא – אשרי מי שהכיר אותו ואשרי מי ששומע עליו, המעשים הטובים שלו, המסירות נפש שלו על עם ישראל. לכל אחד יש את המצוה המיוחדת שלו, בה הוא "זהיר טפי", שהוא זוהר כזהר הרקיע בענין הזה, והנקודה הגלויה של ר' אשר היא העזרה לזולת, שאין בדורות האחרונים כדוגמתו של אדם מסור לעם ישראל לפרנס משפחות זקוקות פשוטו כמשמעו. וביחד עם זה, הדרך הכי עמוקה בעבודת ה', של התקשרות ישירה לרבונו של עולם, עם תפלות כנות, עמוקות, צועקות מתוך הלב. בזכות שני הדברים ביחד הוא זכה לפעול נפלאות בקרב הארץ, להושיע רבים, גם בגשמיות וגם ברוחניות. ה' סייע בידו בהרבה-הרבה, בלי ספור, מופתים, אפשר לומר נסים גלוים, התגלגלו מתחת לשולחנו ומעל לשולחנו. הוא היה מדבר דברים חוצבי להבות אש בעבודת ה', בשפלות האדם ורחמי שמים ולהרגיש על כל צעד ושעל של החיים את ההשגחה הפרטית של הקב"ה. הוא היה קורא לכך סיבות מאת הבורא יתברך. מצד היחוס המשפחתי שלו הוא היה צאצא מכמה מגדולי הצדיקים, אבל המשפחה היא משפחה של חסידי קרלין. משלב מסוים בחיים הוא התחבר לר' גדליה קעניג, היה חבר קרוב-קרוב מאד אליו, וממנו – ובעיקר מרבו של ר' גדליה, רבי אברהם שטרנהרץ זצ"ל (בעל המסורת בברסלב לעשות קיבוץ בר"ה במירון, מנהג שהמשיך ר' אשר) – הוא קבל והתעצם מאד עם הדרך של התבודדות מחוץ לישוב, בשדות (פעלד באידיש), לצעוק לה' מקרב איש ולב עמוק. את זה הוא הנחיל לכל התלמידים שלו והמקורבים שלו, לא כשיטה של חסידות מיוחדת – הוא היה כללי לגמרי. הוא בעצמו לא היה מזוהה עם שום זרם, רק עם כלל ישראל. המשך »
מרץ 21
מרץ 13
מרץ 08
מרץ 06