preload
בס"ד
אוקטובר 02

אוקטובר 01

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. "עור בעד עור" – עבודת הצדקה בחדש אלול כהכנה לשנת "וצדקה כנחל איתן"

ניגנו "תרין תפוחין", "כתיבה וחתימה טובה", "תתעורר".

הקשר בין אלול לאדר

לחיים לחיים. שתהיה שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל. אנחנו עכשיו קרובים לסיים את חדש אלול, חדש הרחמים, התשובה, ההכנה לימים הנוראים, לשנה הבאה עלינו לטובה. יש כמה וכמה רמזים ידועים שהר"ת שלהם הוא אלול, "אני לדודי ודודי לי" ועוד כמה וכמה. אחד מהם, שכתוב בספרים הקדושים, לקוח ממגלת אסתר דווקא. כלומר, יש קשר בין חדש אלול לחדש אדר. על אדר כתוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה", יש את פורים, שיא השמחה של כל השנה, ואלול הוא לכאורה חדש רציני יותר – עושים תשובה, מבקשים סליחה מהקב"ה. בכל אופן, הבעל שם טוב, שיום הולדתו ב-חי אלול (לפני כמה ימים), אמר שבא ללמד לעולם איך לעשות תשובה מתוך חיות ושמחה – אלול הוא תשובה, אבל צריך להיות 'חי'. אם כן, גם באלול צריכה להיות הרבה שמחה. המשך »

אוקטובר 01

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב (וזריקת אבנים באהבת ישראל)

ניגנו שאמיל.

סיפורי צדיקים במלוה מלכה – הילולת הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב

לחיים לחיים. היום, בשבת, כ"ה באלול, יום בריאת העולם, יארצייט של אחד מגדולי החסידות – הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב זי"ע, תלמיד מובהק של מורנו הבעל שם טוב. היות שאנחנו כאן בסעודת מלוה-מלכה, "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא", יש ענין מיוחד לספר סיפורי צדיקים. בפרט צדיק שהיום חל היארצייט שלו, ההילולא שלו. אז נפתח במשהו מהרבי ר' מיכל'ע, המגיד מזלוטשוב.

אהבת ישראל של ה' ושל הרבי ר' מיכל

נתחיל מאמרת קדש שלו, ובהמשך נצרף אליה גם כמה ספורים. הוא היה אומר שאם היו לוקחים את כל האהבה שכל האבות לילדיהם – כל אבא אוהב את ילדיו, הוא לא כלל את האמהות אבל ודאי התכוון גם לכך, כל האהבה של כל ההורים שיש בעולם לילדיהם – ומקבצים את כל האהבה יחד, זה בכלל לא מתחיל להגיע לאהבה שהקב"ה אוהב את הרשע שבישראל. אחר כך הוא המשיך ואמר לגבי עצמו, אם אני רואה יהודי שיוצא מבית חטאים (זה הביטוי שכתוב בסיפור), אהבת ישראל שלי אל אותו יהודי לא תשתנה כחוט השערה, בכהוא זה. אלא מה? אראה אותו כאילו הוא נפל על הראש ושבר אותו, וצריך מיד לאמוד את המצב – איזה נזק קרה לו – ולטפל בו, לתת עזרה ראשונה לנזק שקרה לו. זה הווארט שלו. לכל אחד מגדולי הצדיקים, הבעל שם טוב ותלמידיו, יש איזה ווארט מאד מיוחד לגבי אהבת ישראל – עד כמה זו "אהבה רבה" (כמו שנסביר), בלי גבול ובלי מעצור. הווארט הזה – שנתבונן בו – הוא הווארט שכנראה מאפיין את ר' מיכל'ע מזלוטשוב. אם הוא רואה את היהודי יוצא מבית חטאים אהבת ישראל שלו לא תופחת בכלל, ואדרבא – כמו שכתוב בתניא – הרחמנות על אותו יהודי תגדל וממילא גם האהבה אליו. המשך »

ספטמבר 30

בס"ד

מאז חטא אדם וחוה בגן עדן מקדם, אנו חיים בצלו של עץ הדעת. בפרשיה הזו מונחים היסודות העמוקים והראשוניים ביותר של החיים האנושיים בכלל, צומת מרכזי שמעצב את מושגי-היסוד כמו טוב ורע, חיים ומות, יצר ותאווה, ואף את עצם חווית הקיום. נתחיל לגעת במשמעות הדברים, בעקבות גדולי החסידות, ונגלה תובנות חשובות אודות עצמנו. המשך »

ספטמבר 15

(קטעים מתוך השיעור של רעננה ו' תשרי ע"ד)

מה הפסוק ממנו לומדים שכל עם ישראל נקראו על שם אפרים – 'כולנו אפרים' – הפסוק שמסיים וחותם את הפטרת היום השני של ראש השנה, "הכל הולך אחר החיתום", והוא גם חותם את פסוקי הזכרונות בראש השנה, פסוק שזכה להיות מאד חביב ואהוב על כל עם ישראל? הפסוק הוא "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשֻעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם הוי'". בגמרא, כאשר חז"ל רוצים לציין לנו את הפרקים המסוימים של הנביא שקוראים בהפטרה – גם של יום ראשון וגם של יום שני – של ראש השנה, לגבי היום השני הלשון (בחז"ל, שמובאת גם ברמב"ם ובשו"ע) היא "מפטירין ב'הבן יקיר לי אפרים'". אף על פי שיש שם הרבה פסוקים חשובים – כולל "רחל מבכה על בניה" ו"יש שכר לפעולתך" שהזכרנו (ו"ואהבת עולם אהבתיך" שהזכרנו בשיעור הקודם) – כל ההפטרה נקראת על שם "הבן יקיר לי אפרים". כלומר, באותו מאמר חז"ל שכל עם ישראל נקראו גם על שם האמא, גם על שם הבן וגם על שם בן הבן – האמא והנכד הם בהמשך אחד של אותה הפרטה. קודם כתוב על האמא, "רחל מבכה על בניה", ובהמשך על הנכד, שכל עם ישראל הוא "הבן יקיר לי אפרים". המשך »

ספטמבר 13

בע"ה

מוצאי ו' תשרי ע"ד – תתעורר תתעורר – רעננה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הוידאו – באתר מלכות ישראל: http://malchuty.org/2010-02-23-15-41-08/1006–q.html

ניגנו את ניגון תמוז עג, "כתיבה וחתימה טובה".

לחיים לחיים, שנה טובה ומתוקה לכולם, לכל עם ישראל.

 

א. עשרת ימי תשובה – ימי אפרים

שלש נשים נפקדו בראש השנה

יש שלש נשים שנפקדו בראש השנה, שאת השם של אחת שמענו קודם (מהשליח) – השם של אמא של הרבי, חנה. לכן קוראים בהפטרת היום הראשון של ראש השנה על חנה, איך שהיא בקשה מה' בן וה' ענה לה, והרבה הלכות של תפלה – איך מתפללים לה' – לומדים מחנה. עוד לפני חנה נפקדו עוד שתי נשים בראש השנה, שרה אמנו שהיתה עקרה ונפקדה בראש השנה וגם רחל אמנו שהיתה עקרה ונפקדה בראש השנה[ב]. יש שלש נשים שנפקדו בראש השנה, סימן שראש השנה הוא הזמן הכי טוב להפקד בזרעא חייא וקיימא. הסימן של שלש הנשים, ר"ת שרה-רחל-חנה לפי סדר הדורות, הוא שרח – שרח בת אשר, עוד אשה דגולה בעם ישראל, שלפי חז"ל חיה לנצח. הרמז מכוון, כי שרה וגם שרח הן ב-שׂ שמאלית. אם מתבוננים עוד רואים רמז נוסף של שלש הנשים שנפקדו בר"ה, רואים איך כל אחת יוצאת מהאות השניה של האשה הקודמת – מהאות השניה של שרה יוצאת רחל, היא ה-ר של שרה, ומהאות השניה של רחל יוצאת חנה, היא ה-ח של רחל. אם כן, שלש הנשים הללו הן השתלשלות מובהקת. המשך »

אוקטובר 05

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הרב שלום ארוש שליט"א: מקבלים בשמחה את פני הרב יצחק גינזבורג שליט"א. ממש בתחלת ההתקרבות שלי הגעתי אליו אחרת, עם ג'ינסים ושערות ארוכות, והוא קרב אותי וקבל אותי. בפעם הראשונה שהגעתי אליו הוא למד איתי סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, והשקיע בי. השמחה שלי היא אין סופית שזכינו שהוא הגיע כאן לסוכה, ומתגעגעים לשמוע ממנו. עכשיו תהיה שיחה ואחר כך עוד ריקודים.

[הרב ברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה]

  המשך »

תגיות:
אפריל 24


Download

המשך »

אפריל 19


Download המשך »

אפריל 08

מורנו הבעש׳׳ט נסע פעם עם תלמידיו הצדיקים לישוב רחוק. באותו ישוב גר פרוש אחד שישב על התורה ועל העבודה, ופרש מכל ענייני העולם. על כל דבר היה אומר: כך קבלתי מאליהו. היה בכוחו להסביר עניין לכל אחד, אפילו לאיש פשוט. באותו ישוב גר גם איש פשוט, פושט נבילות, שהיה אומר הרבה תהלים, ורק בשעת עבודתו כשידיו היו מלוכלכות לא היה אומר תהלים.

נכנס הבעש׳׳ט עם תלמידיו לביתו של האיש הפשוט, והורה להם לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם על כתפיו והחל לזמר ניגון. ותלמידיו נרעשו מהמחזה שראו והתפלאו מאוד, כיצד מגיע לחדרון קטן כזה יריד שמיימי גדול כזה.

לאחר מכן, הלך הבעש׳׳ט עם התלמידים לביתו של הפרוש, ושוב הורה להם לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם על כתפיו והחל לזמר ניגון חרישי, והתלמידים ראו לפניהם נחשים ועקרבים.

הסביר הבעש״ט לתלמידיו, אף שכתוב בתנא דבי אליהו, שאם צמים ארבעים ימים רצופים ופורשים מענייני עולם, זוכים גם עבד ושפחה לגילוי אליהו, אבל לא לגילוי הנשמה. הנחשים והעקרבים שראו הם מפאת גסות הרוח של הפרוש, מניצוצות הנחש הקדמוני. לאחר מכן אמר הבעש׳׳ט לתלמידיו: שמעו ברכה מהאיש הפשוט, כי דיבוריו בוקעים רקיעים.

כעבור משך זמן בשעת פטירתו של האיש הפשוט, לקח מורנו הבעש׳׳ט עשרה מתלמידיו ונסע לאותו ישוב להתעסק בקבורתו. המשך »