הגימטריה של "שם הוי'ה" היא 366. איזה מילה שוה 366? – חשבון. חשבון של "שם הוי'ה" הוא "חשבון". רמז שצריך ללמוד לעשות חשבונות. "עינייך בריכות בחשבון". חודש אלול צריך לעשות חשבון נפש. מה הרמז של חשבון נפש? צריך לעשות חשבון כמה שוה "נפש"? זה ווארט מפורסם אצלנו שה"נפש" שווה "צדיק יסוד עולם" שוה "יודע ספר" שווה "חסיד שמח" שווה "יהודי פשוט" (השיעור של הרב יצחק גינזבורג ט' אלול ע"ז)

אחרי שאדם גמר עצמו בעשרת ימי תשובה ו"זה מה יש" – צריך להשלים עם עצמך, זה לא פשוט. כשמסתכלים במראה, לא כל אחד זה מוצא חן בעיניו. בעשרת ימי תשובה עשית ניתוח פלסטי וכעת אין יותר צ'אנס – צריך להשלים עם מה שיש. תוך כדי שמשלימים עם מה שיש אז מסתובבים להיות ממש "לפני הוי'".

בע"ה

י"ד אדר ע"ז – כפ"ח

סעודת פורים

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. "אלי אלי למה עזבתני" בפירוש האר"י

תפלה על הסתלקות רוה"ק (דעת שבמלכות)

פרק כב בתהלים מתחיל "אלי אלי למה עזבתני". חז"ל אומרים[ב] שאסתר המלכה אמרה פרק זה, שמתחיל "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד. אלי אלי וגו'". אסתר היא "אילת השחר" המבשרת את אור הבקר, את הגאולה הקרובה לבוא (בנס פורים, שיבת ציון ובנין בית המקדש השני). כשהיא נכנסה למלך אחשורוש היא היתה צריכה לעבור דרך בית עבודת אלילים וכשהיא עברה באותו מקום הסתלקה ממנה השכינה – עיקר שכינה הסתלק ממנה. לכן היא צעקה לה' "אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי". המשך »

הכל דמיונות

בפרשתנו מסופר על חטא העגל. אפשר לומר שזו הנפילה הגדולה ביותר של עם ישראל. אבל אם נופלים אפשר גם לקום – "כי נפלתי קמתי". אלא שכדי לקום צריך לדעת מהו שרש החטא, במודע ובלא מודע שבנפש.

אם נסקור במבט כללי את התורה נמצא שיש בה ארבעה סיפורים של חטאים כלליים בולטים (והרמז: חטא בהכאה – כלומר ח פעמים ט פעמים א – עולה 4 פעמים חטא):

החטא הראשון הוא כמובן של אדם וחוה שאכלו מעץ הדעת. החטא המרכזי הבא הוא חטא מכירת יוסף על ידי אחיו, עשרת השבטים. אחריו מגיע החטא שבפרשתנו, עגל הזהב שעשו הערב רב אחרי מתן תורה. והאחרון – לא חביב – הוא חטא המרגלים, בהוצאתם דבה על ארץ ישראל. המשך »

האריז"ל אומר עוד דבר מדהים, שבדור האחרון – הדור של משיח – חוזר דורו של משה רבינו, דור דעה. הסימן לכך הוא שהנשים שולטות על הגברים. כמו שיש לנו סימן למשיח, ש"מורח ודאין", כך יש סימן לדורו של משיח שהנשים שולטות על הגברים. למה? כי בדורו של משה, בחטא העגל, מי נתן את הזהב? הגברים. אולי הם לקחו בכח מהנשים, אבל הנשים לא רצו לתת את התכשיטים שלהם לעגל הזהב. לכן בדור שלנו, שהוא חזרה של אותו דור, נותנים לנשים את הכח לשלוט על הגברים . יש תופעה של "אחליפו דוכתייהו" בלשון הקבלה, חילוף תפקידים בין הגברים והנשים במיוחד בדור הזה. כל דבר יכול להיות טוב או רע, זו יכולה להיות מעלה – עלית האשה – או התדרדרות (דור הוא לשון התדרדרות). הצד השלילי הוא התדרדרות של חילוף הגברים והנשים שהאריז"ל אמר שהיא הסימן של דור הגאולה (השיעור של הרב יצחק גינזבורג ז' אדר ע"ז)

שלשת חטאי משה (טעויות נכונות) כנגד שלשת חטאי הדורות הכוללים (טעויות לא נכונות)

שאלה: חלק מחטא אדם וחוה הוא שלא המתינו עם היחוד עד שבת, אז איך אפשר להבין שנולדו לאדם וחוה ילדים באופן נסי – בדרגה שלפני החטא – אם עצם היחוד באותו זמן היה חטא?

תשובה: זו שאלה טובה, יש כאן פרדוקס. בכל חטא של יהודי יש פרדוקס ("חטא ישראל" – אף על פי שחטא ישראל הוא, ולע"ל יתגלה שלא חטא כלל). דברנו קודם על חטא העגל, החטא הכי כולל של עם ישראל בתנ"ך. כתוב שבכל ההיסטוריה יש שלשה חטאים עיקריים – חטא אדם וחוה, החטא הקדמון שהביא מיתה לעולם; אחר כך החטא הכולל של עם ישראל, חטא העגל, שנקרא עליו בפרשה הבאה; והחטא של דוד המלך – ממנו גופו של משיח – עם בת שבע. כל החטאים האלה הם תופעות של "אכלה פגה", של אימופלסיביות, של פזיזות, עשית דברים לפני הזמן. המשך »

פרעה דקדושה – רצון בגילויים – מקור לפרעה דקליפה

[כעת הוא בא לקשר את הכל לענין גלות מצרים והאתחלתא דגאולה של פרשת וארא:] והנה ענין גלות מצרים, כי יש בחי׳ מצרים ופרעה בקדושה [שתי דרגות, מצרים דקדושה ופרעה דקדושה, אלו שני דברים שונים, כפי שיסביר.] כנגד מצרים ופרעה שבקליפה [גם פרעה ומצרים דקדושה אינם טובים. בדרך כלל הייתי חושב שפרעה דקדושה הוא דבר חיובי, כמו שגם מסביר הרבי בדבר מלכות לפרשת בא, שפרעה דקדושה הוא דרגה של "אתפריעו כל נהורין", אבל כאן מסביר שזו לא דרגה חיובית ממש כי משתלשל ממנה פרעה דקליפה.], כי זה לעו״ז עשה האלקי׳ וזה נמשך מזה [כשכתוב "זה לעֻמת זה" הייתי חושב שיש כאן דבר טוב מול דבר רע, אבל באמת גם הטוב המדובר הוא טוב יחסי, יחסית לדבר הרע שלעומתו, ולא טוב אמתי. (מה שכתוב בתניא פרק ו על "והנה זה לעומת זה" של הנפש האלקית מול הבהמית, הוא גם טוב יחסי בלבד?) כן, הרי "זה וזה שופטן" ו"אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו", צריך את העזר האלקי שיכריע ביניהם.]. המשך »

לכל ידע נצרך חוש.

חוש הנגלה שבתורה הוא חוש ה"קל וחומר", ראשית וכללות ה"דין" של שלוש עשרה המדות שבהן התורה נדרשת.

חוש הקבלה האמיתית הוא חוש ה"אין ערוך".  "מבשרי אחזה אלוקה" בחוש הקבלה מביאה לידי הרגשת האחדות מהמטה אל המעלה ומהמעלה אל המטה.

חוש החסידות הוא חוש ה"נושא הפכים" שבכוחו לגלות עצמות הבלי גבול האמיתי ב"ה בגבול ממש

(הרב יצחק גינזבורג שליט"א. "שלושה חושים". מתוך הספר "אשא עיני")

בע"ה

ט' סיון ע"ו – כפ"ח

קבלת פנים דוד והודיה-דבורה שפירא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. חופת האהבה

נגנו "קול דודי דופק", "שיר השירים".

[החתן: להגיד את המאמר של הרבי הריי"צ או של הרבי?] מה שאתה רוצה. אפשר גם לפני החופה. אפשר גם את שניהם, יש לנו זמן לשמוע… מה שאתה רוצה. אם תאמר את שני המאמרים נרויח עוד ניגון באמצע.

ניגון לפני המאמר. מאמר "לכה דודי" תרפ"ט. שאמיל. מאמר "לכה דודי" תשי"ד. ניגון אחרי מאמר.

המשך »

בע"ה

אור לט' סיון ע"ו – כפ"ח

שיעור שבועי פרשת בהעלתך

בר מצוה יוסף-חי שי' אופן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. נצחיות התורה

התורה מסיני – "אנא נפשי כתבית יהבית"

בהשגחה פרטית חלקו לכבוד הבר-מצוה קונטרס של תשעת עיקרי האמונה לפי החסידות, שמבוארים באריכות בספר שלנו "אמונה ומודעות". אני אומר בהשגחה, כי זה קשור מאד למה שחשבנו לדבר הערב.

יום ההולדת של הבר-מצוה, יוסף חי, היה ב"זמן מתן תורתנו", אז היום נדבר על מתן תורה. "'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום" – כמו שכל התורה כלולה בעשה"ד עשה"ד כלולות בדבר הראשון, והכל כלול במלה הראשונה, "אנכי", שחז"ל דרשו "אנא נפשי[ב] כתבית יהבית", שהקב"ה כותב את עצמותו בתוך התורה. מוסבר ומודגש בחסידות בכלל, ובמאמרים ובשיחות של הרבי בפרט, הענין של "אנא נפשי [כתבית יהבית]" – אני-אנכי את רצוני העצמי כתבתי ונתתי.

על פי פשט נפשי בארמית היינו עצמי, אבל בלשון הקדש נפש הוא לשון רצון – "אין נפשי את העם הזה", ועוד פסוקים מהם לומדים שנפש היא רצון. אז "אנא נפשי" היינו הרצון העצמי שלי, תריג מצוות דאורייתא וגם ז מצוות דרבנן, כמנין כתר, כתר האותיות של עשרת הדברות – כל מצוה היא הרצון העצמי של ה', שהוא ורצונו אחד ממש. המשך »