מטות מסעי יום ראשון – אל תפחד
"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". הנדר בא מחשש שמשיכה מסוימת תגבר על האדם ותסיט אותו מהדרך הנכונה. למשל, הוא חושש שאם יאכל מאכל כלשהו הוא יתדרדר לאכילת יתר ולכן הוא נודר שלא יאכל כלל מהמעדן.
אפשר לומר שזהו פחד מאבדן האהבה. הנודר חושש מאיבוד הכיוון והמטרה, האהבה הנכונה (בדוגמה הזו: הוא רוצה להיות בריא). החשש הזה הוא נטייה 'נשית' ולכן הנדר מתייחס במיוחד לנשים בפרשה זו.
אם כבר נדרת, זהו עסק רציני. כעת באמת אסור לך לאכול מהמאכל הזה, איסור גמור מהתורה, כמו לאכול חזיר!
אבל החכם יכול להתיר את הנדר. הוא מעלה את האדם לקומה מבוגרת יותר ואומר לו: אינך צריך לחשוש יותר מדי, אל תפחד משום דבר חוץ מהקב"ה, ואל תפחד מלאבד את האהבה החשובה לך. אתה יכול להגיע לאהבה גמורה ויציבה. אכול מהמעדן לשובע, ושלוט בעצמך שלא להפריז באכילה.