א. רחל וארץ ישראל. ב. ארבע אהבות כנגד ארבע האמהות. ג. "האהבה הישנה". ד. "נשמה לעם עליה ורוח להֹלכים בה". ה. ארץ ישראל מילה ושבת – ג' אמות אמש. ו. האמהות והשפחות – גרסאות של אהבה
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/02/5772-02-10.flv
א. הילולת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. ב. כוון התפלה. ג. ביאורי רבי לוי יצחק לקטעי הזהר על פסוקי הנגב של אברהם אבינו. ד. "מתוך שמתחכם מתעשר".
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/02/5772-02-03-1.flv
א. מחזורי שלשת הדורות בחסידות. ב. תשע"ב – שבע שנים. ג. החדשים כנגד ימי הבריאה
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/01/5772-01-29-1.flv
א. חטא דור הפלגה – צמצום הישוב
חטא דור הפלגה – פגם ב"פרו ורבו"/ בריאת העולם לשם כיבוש הארץ והרחבת הישוב/ ריכוז הישוב – בניה לגובה
ב. שלשה דורות
"ונעשה לנו שם" – "דור הפלגה"/ שלשה דורות בעלי שם עצמי/ דור המדבר – דור דעה – דורו של משה רבינו/ שלשת הדורות – כנגד חב"ד – מתגלגלים בכל ההסטוריה/ שפה – מח שמאל/ מח שמאל – התחזקות (שגרה); מח ימין – התחדשות (התמודדות עם איומים)/ דור המבול – פגם ב"פרו"; דור הפלגה – פגם ב"רבו"/ מספרי הדורות: י, י-ה, י-ה-ו-ה/ דור המבול החיובי – "מלאה הארץ דעה את הוי'"/ דור הפלגה החיובי – עיסוק בבנין/ דור המדבר בקדושה – יציאה למדבר בעקבות המשיח/ "עם לבדד ישכון" בדרך לתשובה צבורית
ג. "שפה אחת ודברים אחדים"
"שפה אחת" – ענין משיחי/ שלשה פירושי רש"י ב"דברים אחדים"/ הפירוש השלישי ל"דברים אחדים" – שכל מדעי התופס מחזוריות/ הזהר: דברים אחוזים ב"יסודא ועיקרא ושרשא חדא ומהימנותא חדא"/ שפה ודברים – מסגרת ותוכן פנימי/ רבי לויק: "שפה אחת" – "מהימנותא חדא"; "דברים אחדים" – "יסודא ועיקרא ושרשא חדא"/ מתוק מדבש: "יסודא עיקרא ושרשא" – יצירה-בריאה-אצילות; "מהימנותא" – אוא"ס
ד. "פרו ורבו" בגר שנתגייר ועבד שנשתחרר
הרמב"ם: גר שנתגייר ובניו עמו יצא ידי חובת "פרו ורבו" משא"כ בעבד כנעני שנשתחרר/ מחלוקת אחרונים בעבד כנעני שנשתחרר והיו לו ילדים בגויותו/ דרגות ב"כקטן שנולד דמי"/ שינוי פתאומי ושינוי הדרגתי/ כל משתנה מתחלק, כל מתנועע מתחלק, ובהכרח שהוא גשם/ תנועה נדרשת לצורך שינוי אך מעוררת התפלגות/ בוזון – מתנועע שאינו גשם/ קפיצת הארץ אל מי שאינו גשם/ גיור – שינוי הדרגתי/ עבד – שינוי פתאומי; העדר יחוס פירושו העדר מציאות/ הדוגמה לכל משתנה מתחלק: "נא" הוא "דין" ללא "מציאות"/ תנועה – קו שיש בו סכנת שבירה/ שלשת הדורות – נקודה-קו-שטח/ לנוע בלי להתחלק – תנועה של בוזון/ מחות ימין-שמאל-אחור – בערך-בדיוק-כאילו/ "שפה" ו"דברים" – שפה משמאל (בינה) וסגנון מימין ("חכם בבינה")
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/01/5772-01-26-1.flv
פסוק עיקרי הקשור להתפתחות ההיסטורית של חיי עם ישראל בארצו הוא "דור הֹלך ודור בא והארץ לעולם עֹמדת", המלמד כי הארץ, ארץ הקדש, ארץ החיים, עומדת לעולם, והדורות הפועלים בה בדרכים שונות מתחלפים. סוגית המנהיגות בארץ קשורה הדוקות למהלך הדורות, בשתי נקודות עיקריות: ראשית, עצם אופי ההנהגה נקבע מן השמים על פי הדור. שנית, כל נסיון לפעילות והנהגה ציבורית נמדד לאור הצלחתו מדור לדור.
הזהר והמדרש קושרים את "דור הֹלך ודור בא" ל"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" כמנהיג ישראל בכל דור ודור. בכמה מקומות אומרים חז"ל "יפתח בדורו כשמואל בדורו, אין לך אלא שופט שבימיך". על פניו נדמה כי זו אזהרה שלא לשגות באשליות אודות דורות קודמים, טובים מאלה, ומתוך כך לבוא ולזלזל במנהיג הדור או אף לטעון כי אין צורך ברבי שממילא לא מגיע לקרסולי הרבי של הדור הקודם. במבט זה נדמה עדיין כי זו תופעה דיעבדית – אילו זוכים היינו לשמואל, מ"חמורי עולם", לא היינו נזקקים ליפתח, מ"קלי עולם", אך "אין לך אלא שופט שבימיך". אמנם, ביחס לפסוק "דור הולך ודור בא" מחדש המדרש כי לכתחילה, גם אילו היו מנהיגי הדורות הראשונים עומדים לפנינו היום, עדיין היינו שומעים ל"יפתח בדורו" – "אין לך אלא שופט שבימיך".
א. "הצרי אין בגלעד" – תיקון חטא עץ הדעת בסוכות. ב. סוכות – החזרה לערבוּת והכח לברר את שבעים האומות. ג. ארבעת המינים כנגד ארבעה "ראשון". ד. הערבות – תיקון העשו שבנו והכח לפעול "הללו את הוי' כל גוים"
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/01/5772-01-19-1.flv
בע"ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/01/5772-01-05-1.flv
בע"ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/13/5771-13-27-1.flv
בע"ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]
הערב בע"ה נעסוק בנושא מאד חשוב ומפורסם בעולם, ובנושא מאד חשוב בקבלה הקלאסית – תורת השמיטות. התורה אומרת שכל שבע שנים יש "שבת הארץ" שנקראת שמיטה, זמן להפסיק את העבודה של ששת שנות העבודה, שהן כמו ששת ימי המעשה והשמיטה היא כמו יום השבת. באותה צורה, על פי הפסוק בתהלים "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול", מבואר שיש סדר של ששת אלפים שנה ואלף שביעי שהוא כמו שבת[ב]. בקבלה מבואר לפי זה שהיה מחזור של שבעת אלפים שנה לפני העולם שלנו, ועוד חמשה מחזורים של שמיטות אחרי העולם שלנו – זו הסוגיה. בקבלה יש רק סמכות מובהקת אחת בימינו – האריז"ל – ומה שהוא אומר זו השורה האחרונה. נתחיל הערב לקרוא את הקטע הכי חשוב של האריז"ל שדן בנושא השמיטות. ברור שכל מה שהאריז"ל אומר מובא ומוסבר בחסידות. יש מאמר יסודי של אדמו"ר הזקן בתו"א, שמסביר בעומק את הענין הזה ומה הן באמת השמיטות.
