preload
בס"ד
אפר 02

ב"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/07/25/5771-07-25-1.flv

המשך »

אפר 01

קטע משיעור של הרב ישראל אריאל במכון לתורת הנפש תל אביב כ"ד אדר תשע"א

http://jewish-education.info/uploads/torat-hanefesh/israel-ariel/5771/07/Israel%20Ariel%205771%2007%2024.flv

יופי של שיעור מא' מוותיקי תלמידי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

תיכנסו להנו – תלמדו לחשוב בצורה ואריאטיבית יחד עם הרב אריאל

מרץ 30

אדר א' תשע"א

תנועת דרך חיים

התנועה נוסדה ביוזמת הרב יצחק גינזבורג שליט"א, על ידי תלמידיו, כמענה לקריאת הרב להקים תנועת תשובה כללית שתעסוק בתשובת הציבור – ניהול החיים הציבוריים היהודיים על פי התורה.

התנועה שואפת להגיע למצב בו השלטון בארץ ישראל מתנהל לפי התורה, ותפעל לשם כך הן בכלים ציבוריים חוץ ממסדיים והן בכלים ממסדיים (בהתאם לכך, שולבה גם היוזמה לרישום מפלגה בתוך העשייה בתנועה, כחלק אחד מפעילותה).

לשם תיקון החיים הציבוריים התנועה שואפת לעסוק גם בנושאים שלטוניים באופיים ("מלכות ישראל"), וגם בפן הציבורי של הנושאים הנוספים המאפיינים את הציבור היהודי המתוקן, כגון: תורה ומדע, תרבות יהודית – מוזיקה ועוד, תורת הנפש וכדו', הכל על פי התורה בכלל ופנימיות התורה בפרט.

התנועה פועלת כבר היום במספר גזרות חשובות: החדירה הערבית לשכונות היהודיות ברחבי הארץ, תיקון מוסר הלחימה בצה"ל, אתר הקול היהודי, הטיפול בתקציבי הישיבות, ועוד.

המשך »

מרץ 27

מי יכול לחשוב שכתבה אמיצה שהושקעה בה חכמה רבה בהליכה בין הטיפות, תיחשב כמו כניעה ל'צד השני' – רק אדם שלא הבין את הכתבה, או בשל רמת המשכל המוגבלת שלו, או בשל התפיסות הישנות שלו שאינן נותנות לו אפשרות לקלוט כיוון חדש ומרענן שנותן תקוה כלשהי לתנועתנו ● הרב אלישיב קפלון כותב בעקבות הראיון שחולל סערה ופיטורי עורך עיתון כפר חב"דלקריאה

מערכת חב"ד אינפו

(התפרסם בחבד.אינפו 27.03.11 וירד אחרי חצי יום, כצפוי… שמרתי לעצמי את ההעתק ולא התבדתי)

הכתובת האורגינלית:

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60552

המשך »

תגיות:
מרץ 27

הכתבה מי מחריב את ליובאוויטש עוררה קצת עניין, וכו"כ כבר ביקשו ממני להוריד אותה מהבלוג, בנימוקים שונים, שהצד השוה שבהם הוא שזה "לא דרך ליובאוויטש".

שמעתי את הבקשות, שמעתי את הנימוקים, באמת זה די קשה "לסרב פקודה" וכ"ש – "לסרב בקשה".

ובכן, בוא ננסה להבין באמת, מהו ה"דרך של ליובאוויטש" בתקופתנו אנו?

המשך »

מרץ 25

http://www.youtube.com/v/x4srkqBra4o

בעקבות הטבח באיתמר, הפיגוע בירושלים וירי הטילים על ישראל, מכריז הרב יצחק שפירא: "על פי התורה, במצב מלחמה לא מתעסקים בבניה אלא נלחמים בנחרצות באויב. מענה של בנייה במקום להרוג את הרוצחים מזלזל בדמם של הנרצחים".

מרץ 25

פריצה אל האינסוף

פרשת שמיני בתורה היא הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שם מספר. פרשה זו נזכרת בגמרא בקידושין בהקשר לסופרים אשר "סופרים כל האותיות בתורה". מדוע שמונה הוא מספר כה עיקרי בעניין הסופרים? ראשית, המספר שמונה רומז כשמו לסופר שֶׁמּוֹנֶה את כל אותיות התורה. שמונה הוא המספר שעובר את שבעת ימי ההיקף. מספר זה הוא גם החזרה ל-א' (כמו החזרה במוצ"ש ליום ראשון) וגם פריצה אל האינסוף, אל מה שמעבר לטבע המדוד והמוגבל. תכונות אלה של השמונה בולטות במיוחד "ביום השמיני" בפרשתנו. מחד יום זה (שהיה יום א' בשבוע, יום א' בחודש ויום א' בשנה המתחילה מניסן) חזר ל-א' באופן המובהק ביותר, ונטל עשר עטרות של "ראשון": "עשר עטרות נטל אותו היום: ראשון לבריאת העולם, ראשון לכהונה, ראשון לנשיאות, ראשון לשכינה, ראשון לעבודה, ראשון לברכת כוהנים, ראשון לראשי חודשים, ראשון לאיסור במה, ראשון לאכילת קדשים וראשון לירידת האש". ומאידך היה היום השמיני פריצה מההכנה האנושית בשבעת ימי המילואים להשראת אור אינסוף במשכן.

("מעיין גנים")

המשך »

מרץ 24

בשם כל ישראל

יסוד עיקרי שחידשה החסידות הוא שמצווה היא מלשון צוותא וחיבור – שקיום צו אינו רק מילוי פקודה מרוחקת, אלא יש בו גם מימד של חיבור וקשר קרוב יותר. בדרך כלל מתפרש כי במצווה יש צוותא וחיבור בין נפשו של מקיים המצווה לבין הקב"ה, המצוֵה עליה. באופן כללי יותר, ובפרט כשהאדם מקיים את המצווה כראוי – כ"חסיד המתחסד עם קונו, עם קן דיליה, ליחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה, צוותא וחיבור בין ה' לכנסת ישראל, השכינה. הנוסח המקובל של כוונה כזו במצווה הוא "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה… בשם כל ישראל". בנוסף על עצם כוונת היחוד מכוון החסיד גם לקיים בכל מצווה "בשם כל ישראל", ובכך להוציא כל יהודי ויהודי ידי חובת מצווה זו. דווקא כאשר נעשית המצווה "בשם כל ישראל" – במודעות של קיום משותף ע"י כל היהודים – יש בכך יחוד קוב"ה ושכינתיה "בתחתונים", משום שהשכינה, כנסת ישראל, מופיעה ומתגשמת במלואה בעם ישראל הממשי, והיחוד האלוקי מתחולל בעולם הזה התחתון. אם כן, מתברר כי בקיום מצווה יש גם צוותא וחיבור בין כל היהודים, ומתוך כך גם צוותא וחיבור של ה' עם מציאות העולם התחתונה.                                                                                                                                      (מתוך "מעיין גנים")

המשך »

מרץ 24

דבר השבוע

בפתיחת פרשתנו בולטת הא' זעירא במילה "ויקרא". מאידך אנו מוצאים א' משונה גם בספר "דברי הימים" הפותח במילה "אדם" בא' רבתי (גדולה). מובן כי הא' רבתי משתייכת לאדם הראשון באופן מהותי ומעידה על מצבו. ומכך יש להשליך על הא' זעירא של "ויקרא" ולומר כי גם היא באה לתאר את מצבו הנפשי של האדם אליו מגיעה קריאה זו. חטאו ונפילתו של אדם הראשון נבעו מכך שהרגיש מאוד את מעלת עצמו, שחש בכך שהוא יציר כפיו של הקב"ה והתמלא בישות על כך. הא' רבתי שבאדם מבטאת את הרגשת מעלת עצמו, שבסופו של דבר גרמה לשבירה ונפילה של חטא עץ הדעת – יומרת "והייתם כאלוקים". תיקון ההתנשאות ותחושת הגדלות הזו היא בא' זעירא של ויקרא ביכולת של משה רבנו להקטין ולמעט את עצמו. מגמת ספר "ויקרא" היא תיקון חטא אדם הראשון בקיום ציווי ה' "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" – בנכונות האדם ורצונו להקריב ולהתקרב לה', דווקא מתוך התחושה שהוא מצד עצמו קטן וזעיר.

(עפ"י מעיין גנים")

המשך »

מרץ 23

דבר השבוע

פרשת ויקהל עוסקת בציווי משה לישראל על עשיית המשכן וכליו כהמשך לפרשיות המשכן הקודמות. אמנם פתיחתה היא בציווי על שמירת שבת, ורק המשכה דן במלאכת המשכן. קשר השבת למשכן הופיע גם בפרשה הקודמת, שחתמה את ציווי המשכן וכליו מפי ה' למשה בצווי על השבת. קשר זה, החוזר בשתי הפרשות, רמוז גם בפסוק "את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו". מסמיכות השבת והמשכן למדו חז"ל שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, ומתוך כך גם למדו כי ל"ט המלאכות שבמשכן הן הן המלאכות האסורות בשבת. כלומר – הפרשיות מוצבות כמנוגדות – כעשייה הדרושה בימות החול מול השביתה המוחלטת הדרושה בשבת. ובהפשטה: ציווי המשכן מסמל את ששת ימי החול, ימי המעשה בשלמותם מול ציווי השבת המבטא כמובן את יום השבת.

בפרשיות הקודמות הוקדם ציווי המשכן לשבת, ואילו בפרשתנו מוקדמת שבת למשכן. ואם כן המבנה הכולל משכן-שבת-שבת-משכן הוא מבנה של חול-שבת-שבת-חול המקביל לסוד ההיקף: עליית ימות החול עד לשבת ולאחר מכן ירידה מהארת השבת – הכל בסדר של "רצוא ושוב", רצוא מהחיים בימות החול לקראת השבת ו"שוב" ממנוחת ועונג השבת אל תוך ימות החול. שתי בחינות השבת רומזות למדרגה אחת בשבת, שאליה מכינים ימות החול שלפניה – כאשר עצם המודעות לכך שכל ימי השבוע מכינים לשבת משרה השראת קודש על כל יוזמות השבוע – ולמדרגה שנייה בשבת, שהיא המברכת בהצלחה את ימי החול שיבואו לאחריה.                                                                                     ("מעיין גנים")

המשך »