חדש טבת שייך לחדש דן והחוש שלו הוא הרוגז. רוגז חיובי הוא כמו שכתוב בחז"ל על פי הפסוק "רגזו ואל תחטאו" – "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר 'רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבם ודומו סלה'". מי שאומר מאמר זה בחז"ל הוא ריש לקיש.
חדש טבת שייך לחדש דן והחוש שלו הוא הרוגז
בית המקדש הוא בשביל שארץ ישראל תתפשט ותכבוש את כל העולם, וכל העולם יהיה ארץ ישראל. זה בדיוק מה שהרמב"ם כותב לגבי סדר פעולותיו של משיח – בתחלה בונה מקדש במקומו, אחר כך מקבץ נדחי ישראל, ובסוף, התכל'ס, השלב החמישי כנגד היחידה שבנפש שלו, זה להחזיר את כל העמים בתשובה כו' עד לקיום היעוד של "אז אהפוך וגו'"
בית המקדש הוא בשביל שארץ ישראל תתפשט ותכבוש את כל העולם
כמו שעשינו רמז י-ה-ו-ה – ישוב הדעת והרחבת הדעת – כך יש רמז ישוב הארץ והרחבת הארץ, "מנחל מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" ויותר מזה, "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", בכל העולם כולו. זו המגמה, זו המשימה. גם בית המקדש הוא בשביל זה.
ישוב הארץ והרחבת הארץ
כאשר יהושע בן נון נכנס לארץ ישראל עם עם ישראל וכבשו את הארץ (חלק מהארץ, ידוע שהוא התרשל כו'), לפי חז"ל הוא התחתן עם רחב. בשביל מה הוא צריך את רחב דווקא? כתוב שיהושע הוא טוב – "אמרו צדיק כי טוב" – ובזכותו הארץ היא "ארץ טובה". אבל כדי להתפשט, לא להצתמצם מתוך התרשלות, הוא זקוק לרחב (הזונה, זו נאה, ומה הנוי שלה – שאינה מוגבלת כלל, רק שעליה להדבק בטוב, וד"ל)
כדי להתפשט, לא להצתמצם מתוך התרשלות, יהושע זקוק לרחב
כמו שהשם צריך להיות שלם כך גם הכסא צריך להיות שלם – הכסא הוא ארץ ישראל. יש שני ישובים – ישוב הדעת וישוב הארץ. צריך ישוב הדעת יחד עם ישוב הארץ.
צריך ישוב הדעת יחד עם ישוב הארץ.
ישוב הדעת ר"ת יה. לעמלק אין בעיה שיהיה ליהודים ישוב הדעת, לא מפריע לו. מפריע לעמלק שתהיה הרחבת הדעת. ישוב הדעת הוא לא תכל'ס – רק אמצעי. לכן "כי יד על כס יה מלחמה להוי' בעמלק מדר דר", שכל זמן שיש עמלק בעולם אין השם שלם, אין הכסא שלום. "אין השם שלם" הכוונה היא שיש יה ואין וה. כל פעם שיש יה צריך להשלים ב-וה, והיות שה-וה הוא התכלית סימן שיש לו שרש יותר גבוה – "סוף מעשה במחשבה תחלה", שרש ליחו"ת למעלה מיחו"ע. כך נרמוז לפי שתי הלשונות – ישוב הדעת והרחבת הדעת, שמישוב הדעת יבוא להרחבת הדעת, שיהיה השם שלם.
ישוב הדעת והרחבת הדעת, שמישוב הדעת יבוא להרחבת הדעת
יש שתי בחינות – ישוב הדעת, שאתה לא מודאג משום דבר, ויש הרחבת הדעת. השאלה הראשונה היא מה קודם, מה יותר חשוב, יש קשר ביניהם? פשוט שכדי להגיע להרחבת הדעת צריך ישוב הדעת, וגם פשוט שישוב הדעת זה לא תכל'ס – הרחבת הדעת היא תכל'ס, כי הרחבת הדעת היא גם נחלה בלי מצרים, נחלת יעקב, "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".
ישוב הדעת והרחבת הדעת
"מל ולא פרע כאילו לא מל" – צריכים להגיע לאתכפיא השלמה, ואז אפשר להגיע להמתקה של האתהפכא.
צריכים להגיע לאתכפיא השלמה
אתכפיא של תניא היא הכנעה או הבדלה? האתכפיא האמתית של התניא היא שניהם יחד, כל כך הרבה הכנעה עד שיש הבדלה, ואז בסוף באה האתהפכא.
אתכפיא של תניא היא הכנעה או הבדלה?
תכלית המילה היא פריעה ו"מל ולא פרע כאילו לא מל" בכלל, כי ההכנעה לא שלמה אם לא הגיעה לידי הבדלה
תכלית המילה היא פריעה ו"מל ולא פרע כאילו לא מל" בכלל
