preload
בס"ד
ינו 03

מהו הסוד של הנמלה בפה הנחש, הסיפור של הסבא דמשפטים? הפשט בזהר, לפי האר"י הקדוש, שהנחש הוא הסטרא-אחרא והנמלה היא אחד שהסטרא-אחרא כאילו טורפת אותו, לא טורפת לגמרי, אבל מחזיקה אותו בפה ולא נותנת לו לנוח, כמו כף הקלע. הנמלה היא גלגול נשמה של אחד שלא התעסק בעולם הזה במצות "פרו ורבו" – לא הוליד ילדים – לכן זה קשור לברית מילה.
"פרו ורבו" – זה עסק, ואחד שלא התעסק בעולם הזה ב"פרו ורבו" הוא הנמלה שנמצאת בפה הנחש, והנחש זורק אותו – כמו בכף הקלע – ולא נותן לו לנוח. עד שבא היבם – זה קשור לאחד הסודות העמוקים בקבלה, סוד היבום – ומתקן את הנמלה, וממשיך את הנשמה בתוך הילד שהוא מוליד מהיבמה. זה הפשט של האר"י בהסיפור – בהחידה של הנמלה בפה הנחש.
הסוד של הנמלה בפה הנחש. הנמלה היא גלגול נשמה של אחד שלא התעסק בעולם הזה במצות "פרו ורבו"

תגיות:
ינו 03

סנבלט שנא את היהודים, והוא אומר "היהודים האומללים האלה". הוא ראה כמה יהודים שמתחילים לבנות את בית המקדש – כמה משיחיסטים – והוא אמר שהיהודים האומללים האלה לא יצליחו לעשות כולם. היה לסנבלט חבר טוביה – שני חברים טובים, שדברנו עליהם כמה פעמים – ושניהם ניסו ככל יכולתם למנוע מהיהודים את המשיחיות שלהם, את החזרה לירושלים ובנין המקדש. הביטוי שם הוא היהודים האומללים. הרושם שהיהודים אומללים, במיוחד כשמנסים ליזום משהו, הוא רושם שנשאר עד עצם היום הזה. אם כן, צריכים להפוך את היהודים האומללים למכבים וחשמונאים.
סנבלט שנא את היהודים, והוא אומר "היהודים האומללים האלה".

תגיות:
ינו 03

יש מי שחותכים לו את הערלה ומרגיש נורא אומלל, שחתכו לי. המפרשים אומרים שהתגובה הראשונה לכריתה היא חולשה – שנמשכת לאורך ימים – חולשא דגופא תוקפא דנשמתא. כמו שיש היום, ר"ל, שמתנגדים לברית מילה, כי אומרים שמחלישה. אכן, הרמב"ם (שיוצאים מיום ההילולא שלו, כ' טבת) כותב במו"נ שטעם ברית מילה הוא להחליש את התאוה. אבל יש אחד שהוא בעל תאוה, הוא בהמה – כמו ששמענו במאמר של הרבי – והוא נורא אומלל כשמחלישים לו את התאוה.
יש מי שחותכים לו את הערלה ומרגיש נורא אומלל

תגיות:
ינו 03

מי שצעיר, "כי תמול אנחנו", שאנחנו כל כך צעירים שנדמה שנולדתי רק אתמול – יכול להיות לפני שניה, כמו כעת, שאתמול היה לפני רגע – הוא גם ב"ולא נדע" למעליותא, שזוכה לאיזה גילוי של רדל"א. מי שרוצה להתחדש, להיות צעיר, צריך לעשות לעצמו ברית מילה ואז הוא נעשה "כי תמול אנחנו ולא נדע".
אנחנו כל כך צעירים שנדמה שנולדתי רק אתמול

תגיות:
ינו 03

למה נקרא אתמול? כי מה שהיה אתמול הוא עדיין מול העינים – כך מסבירים פשט. לכן בעברית בלשון הקדש על מה שהיה אומרים "לפנים" (שהיה, לא שיהיה). הייתי חושב ש"לפנים" היינו הפנים קדימה, אבל בעברית "לפנים" הוא מה שהיה, כי הוא מול הפנים – אני רואה אותו. העתיד הוא חשוך, איני רואה אותו, לכן הוא כמו אחור (מחר).
למה נקרא אתמול? כי מה שהיה אתמול הוא עדיין מול העינים

תגיות:
ינו 03

מה שירת הנחש בפרק שירה? פסוק שאומרים שלש פעמים ביום ב"אשרי" – "סומך הוי' לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים". באשרי יש עשר הויות, כל אחד עם ניקוד אחר לפי הספירות, והעיקרי הוא שם הוי' של "סומך הוי' לכל הנפלים" – בניקוד חולם, ניקוד התפארת, עיקר הרחמים של ה' שסומך נופלים. ממי שומעים זאת, מתבוננים ושומעים כיוצא מפיו? מפי הנחש, שזו שירתו לבורא עולם, מפני שכרתו לו את הרגלים – עשו לו ניתוח כריתת רגלים רח"ל – והוא אומר שגם אחרי כריתת הרגלים הוא אומר שעדיין בוטח בה' ש"סומך הוי' לכל הנופלים".
מה שירת הנחש בפרק שירה? "סומך הוי' לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים"

תגיות:
ינו 03

שירת הנמלה היא "לך אל נמלה עצל", סימן שהנמלה היא תיקון מדת העצלות. בעל התניא, בעל ההילולא של היום, כותב בתניא פ"א שביסוד העפר דלעו"ז – הכי גרוע בלעו"ז, היפך החיים – יש שתי מדות רעות, עצלות ועצבות. לעצבות קוראים היום דכאון בנפש, והיא זוג עם עצלות. התיקון של העצלות היא להתבונן בנמלה – "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם".
שירת הנמלה היא "לך אל נמלה עצל"

תגיות:
ינו 03

לפני מל מלשון דבור, "מי ימלל גבורות הוי' ישמיע כל תהלתו", בין השתיקה ובין הדבור צריך להיות ברית מילה – כריתת הערלה באמצע. אם אתה כורת את הערלה אתה יכול לעבור משתיקה לדיבור. כל זמן שלא עשית ברית מילה, גם ובעיקר בלב – "ומלתם את ערלת לבבכם", המילה, ואז "ומל הוי' אלהיך את לבבך", הפריעה מלמעלה – אי אפשר לפתוח את הפה ולדבר. מי זה נחש ומי זו הנמלה? כתוב שנחש זה נ-חש ונמלה היא נ-מל.
לפני מל מלשון דיבור צ"ל מל מלשון ברית מילה

תגיות:
ינו 03

יש נמלה אחת שיושבת בין שיני הנחש ואין לה מנוחה ורק לפעמים כשהנחש קצת נח וכיו"ב יש קצת מנוחה לנמלה בפה של הנחש. מה זאת אומרת? מי זה הנחש ומי זו הנמלה בתוך הפה של הנחש?
יש נמלה אחת שיושבת בין שיני הנחש ואין לה מנוחה

תגיות:
ינו 03

בעולם הזה עיקר העבודה היא "לאכללא שמאלא בימינא", לכלול את השמאל בימין, אבל לע"ל השמאל עולה למדרגה בה "לית שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא", השמאל הופך להיות יותר ימין מימין, הופך לימין הקיצוני ביותר. אין ימנים קיצוניים, אם יש ימין קיצוני סימן שהוא משרש שמאל, כי רק השמאל יודע מה זה להיות קיצוני – זה משיח. מתחיל מקין, אחר כך עובר לרב ייבא סבא, עובר לאביי ואז עובר לבעל שם טוב. הבעל שם טוב הוא שמאל? הוא הרי חסיד, מקור החסדים, אלא שהוא התגברות החסדים – הימין הקיצוני האמיתי, התגברות החסד, חסד ללא גבול. זה בא מאביי.
בעולם הזה עיקר העבודה היא "לאכללא שמאלא בימינא"

תגיות: