preload
בס"ד
מאי 16

כמה שאני מתבונן יותר במצבה האומלל של חב"ד ליובאוויטש אליו נקלעה התנועה אחרי ג' תמוז, כך מתגברת לי תחושה, שעיקר המחלה ועיקר הבעי'ה היא חוסר פתיחות, קיבעון והסתגרות.

וחוסר פתיחות הזה הוא לצערנו כפול ומכופל: הן חוסר פתיחות של חב"ד בתור תנועה כלפי שאר הזרמים ביהדות החרדית, חבדניק מצוי מרגיש את עצמו כעין "מילה בגרמי'ה" – הוא לא צריך שאר זרמי יהדות, יש לו, כביטוי הידוע, "רק הוא, והרבי, והקב"ה". אולי לפעמים זה טוב להרגיש כך – אבל זה לא יכול להיות "תמידין כסדרן" – זה פשוט משחית בסוף כל חלקה טובה בחב"ד גופא, וכמא' הידוע "קנאת סופרים תרבה חכמה", וכשאין "קנאת סופרים" עם שאר הפלגים ביהדות – ממילא חסר גם ב"חכמה".

ועוד ועיקר – חוסר פתיחות של רבני ועסקני חב"ד כלפי הציבור שהם אמורים לייצג. כל רב מרגיש את עצמו "רבי" קטן, ומי יאמר לו מה תעשה? וכך המצב של המוסדות חינוך הולך ומידרדר, ואין איש שם על לב. והכל רקוב ומושחת, ואין למי לבוא בטענות ואין למי לצעוק, "אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים".

המשך »

מאי 16

כל פעם שיוצא לי לדבר עם הרב שלנו בעניני הכלל, יש לי הרגשה, שאני מהמאה 21 פאתום "קופץ" – ב"קפיצת הדרך" מופלאה – ישר לאיזה מאה 17.

אני לא יודע כמה זמן זה יקח לעסקני ולרבני חב"ד שהיום זה לא מאה 17 ואפי' לא מאה 18, ואפי' לא מאה 19.

ממילא ההנהגה של "מי יאמר לו מה תעשה" אינה מקובלת כלל וכלל על הקהל (מי שצריך הוכחות מאגרות של הרבי – יש מלא, כידוע, אבל כנראה הן לא האגרות ה"נפתחות" לרבני חב"ד)

פירסמתי משהו בפורום חב"ד ע"ד פתיחת הבי"ס ברחובות.

איני אוהב לעשות דברים מאחורי הגב, אז אמרתי בפירוש לרב גלוכובסקי, שאני פירסמתי את זה, כי אני רואה בכך דרך לגיטימית לעורר דיון ציבורי אודות הנושא הנוגע לכל הקהילה ממש.

"כמובן" זכיתי לנזיפה הגונה, והיות ואני חושש שיורידו את האשכול מהפורום, אני מעתיקו כאן.

שוב – אני עמוד על כך, שהרבנים של היום הם לא כמו הרבנים של פעם, ואל להם להתלבש באיצטלא לא להם, וכמה שירבה דימוקרטי'ה בחב"ד – כך תגדל הצלחה אמיתית בחב"ד, אפי' אם זה גורם למישהו קצת אי נעימות באמצע.

המשך »

מאי 10

המחדל האחרון עם הדלקת המשואה ביום העצמאות גרר הרבה ביקורת בעיקר כלפי בי"ד רבני חב"ד באה"ק – ששתקו עד לרגע אחרון, וברגע אחרון ממש פירסמו שני מכתבים סותרים א' את השני.

לדעתי השאלה היא הרבה יותר כללית: ידוע שהרבי בשיחתו הידועה "חשבונו של עולם" קובע באופן ברור וחד משמעי, שכל הנהגת אנ"ש בכל מקום שהוא צ"ל עפ"י בי"ד רבני ליובאוויטש שבכל מקום  ומקום, ובאה"ק כמובן זה בי"ד רבני חב"ד באה"ק.

אבל ברור לאידך, שזה לא רק "זכות", אלא ג"כ "חובה".

המשך »

מאי 10

(מעין תגובה לאכל דג מסריח, חטף מלקות וגורש מן העיר)

פרשיית רוזמנברג (הדלקת משואה ביום העצמאות בהר הרצל ע"י הרב רוזנברג) הצליחה להרעיש רוחות בחב"ד. אחרי כו"כ כתבות בעניין, ראיתי אתמול את המאמר אכל דג מסריח, חטף מלקות וגורש מן העיר של עורך האתר.

הבא לקמן – מעין התייחסות שלי – מה שעולה בדעתי בהנושא.

הערה הראשונה והחשובה: האמנם ה"ציונות" שבה נלחם אדמ"ר רש"ב היא אותה ציונות שאתה הרבי מצא דרכים להתסתר (ז"א חמישים שנה אחרי)?
התשובה – ברור, שלא.
לא ראי זה כראי זה.
הציונות של תחילת המאה ה20 היתה מאד אנטי דתית, והציונות של הקמת המדינה אף כי היתה ג"כ די אנטי דתית, אבל בהחלט כבר הי' אפשר למצוא דרך לשיתוף פעולה, וזה מה שהרבי עשה.
יש לציין, שהרבי נמנע בדרך כלל לצאת נגד ציונות בפומבי, ועשה זאת עפ"י רוב "מאחורי הקלעים". אפי' בעניין של "אתחלתא דגאולה" – הרבי נמנע מלדבר על זה יותר מדאי בפומבי.
עכשו –  63 שנה אחרי קום המדינה – אותה ציונות שהקימה את המדינה כבר לא נמצאת בעולם. אין כיום ציונות חילונית. יש מה שנקרא "פוסט-ציונות" – אבל זה כלל וכלל לא ציונות. כל הויתורים ומו"מ עם מחבלים – זה פוסט-ציונות, זה לא ציונות כלל וכלל.
יש לזה גם מעלות – כבר אין שנאה לדת, יש הרבה עזרה לדתיים ע"מ לעזור להם להשתלב בחברה המודרנית, אבל בכלל – זה "מדינת כל אזרחי'ה"
אז בתור "מדינת כל אזרחי'ה" – אני לא מבין מה כ"כ שונה הטקס שנערך בירושלים בהר ע"ש הרצל, ובין איזה שהוא טקס שייערך היכן שהוא ברוסי'ה, לדוגמה, במקום הנושא של של לנין וכיו"ב.
ההבדל היחידי – שכל הטקסים ברוסי'ה, עד כמה שידוע (וזה ידוע ומפורסם) – משתתפים שמה נציגי "כל הדתות" – כולל נוצרים ומוסלמים, והרב הראשי דשם לוקח חלק באופן קבוע בכל האירועים האלה.
וזה בודאי נעשה "בשם כל השלוחים" ואין פוצה פיו ומצפצף.
אז אם שמה מותר – למה כאן אסור?
(אני כבר לא מדבר על כך שה"דו-שיח בין הדתות" – הי' מופרך לגמרי אצל הרבי, ובערל לאזאר אכן לוקח בזה חלק (לפחות רשמי).
ישנו חלק שני, והוא – ציונות הדתית.
כשרואים באיזה מצב נמצא כיום חב"ד – בעיקר בתחום המעשה בפועל – בקירוב רחוקים, במלחמה נגד החזרת השטחים וכו' – אז ממילא שואלים את השאלה המתבקשת – אולי טעינו בדרך?
אז מה פלא שרבים וטובים מגיעים למסקנה שהדרך של ציונות הדתית הצליחה יותר, והוכיחה את עצמה יותר (לאחרונה גם אני התחלתי ללמוד משהו ממאמרי של הרב קוק זצ"ל – ולהגיד את האמת – מאד התרשמתי לטובה מרוחב בינתו, ומעומק הסתכלותו על המציאות של לפני מאה שנה שלא היתה פחות מסובכת מהמציאות של היום. ובכל זאת – הוא רואה במציאות דאז הרבה אור ותקוה ותוכנית אלוקית)
אז לדעתי התהליך בו רוזנברג הוזמן להשתתף ואכן להשתתף – הוא פשוט מבטא את תחושב המשבר העמוק, בו נמצאת כיום חב"ד – תנועה ללא מטרות, תנועה עם סיסמאות שמרחיקות ממנה רוב אכלוסי'ה חרדית, תנועה ללא דרך.
אם כבר רוצים לנתח את התופעה – אז צריכים לנתח אותה לעומק ולא רק שיטחית.
וכמובן – וגם כמובן משיחיזם גרם לכך הרבה – יש טישטוש גבולות כללי בכל מה שקשור לחב"ד. כמו טישטוש גבולות בפעילות, כשיום כבר אין זה סוד שיש הרבה פעילות מעורבת בנים בנות, כמו טישטוש גבולות בעסקנות – כפי שכתבתי למעלה ועוד הרבה יש מה לכתוב, כמו טישטוש גבולות באמונות – במה ראוי להאמין ובמה אסור להאמין.
היום זה בידיו של כל אחד ואחד. ואיש הישר בעיניו יעשה. ובי"ד בודאי לא רוצה להתערב, כי זה רק עושה צחוק מכל העניין, כי בדברים הרבה יותר חשובים הם שותקים.
לסיכום: אנו צריכים להיות מודעים לשינויי התקופה, ולא ללחום את המלחמות שכבר נגמרו עם האוייב שכבר לא קיים.
במקום זה עדיף להוביל את המאבק שיהי' וועד הרבנים כמו שהרבי רוצה, ז"א וועד רבנים מאוחד, ושייבחרו ע"י הבחירות, ויתחלפו מפעם לפעם, ושיהי' מאוחד לכל הזרמים בחב"ד.
זה לדעתי העיקר אם רוצים שחב"ד (לפחות בארץ) ימשיך להתקיים בתור תנועה.
אפר 22

אחרי כמה כתבות די בסגנון ביקורתי שהעליתי לאחרונה, אני מרגיש צורך לקיים דיון פתוח בכל הנושאים העומדים על הפרק הן בקשר לתנועת ליובאוויטש בכלל, והן בקשר לתנועת תלמידי הרב גינזבורג בפרט.

לדעתי רק הדיון הפתוח זה מה שנותן כוח להתקדם באמת, ולהסתכל על המציאות כמו שהיא באמת, ולמצוא פתרונות אמיתיים, התואמים את המציאות, ולא את המודל השגוי של המציאות.

והיות ולדעתי זה מהדברים העיקריים שחסרים – אז החלטתי לקום ולעשות מעשה ולפתוח פורום שמיועד בעיקר בשביל אנ"ש – אבל פתוח לדיונים ולמחשבות, ולא "מקובע" בסטיגמות כאלה ואחרות.

לכן בוא לא נפחד לדון בפתיחות, וכמא' א' מגדולי ישראל של הדור הקודם, "לא מתים מהקושיא".

כמובן – מומלץ לשמור על סגנון הבעת הביקורת המכבר את הכותב ואת הקורא.

הנה הקישור לפורום (הרשמה אוטומטית, אבל נדרש אישור של הנהלת הפורום)

http://jewish-education.info/phpbb/index.php

ברוכים הבאים לפורום ומועדים לשמחה

יצחק רויטמן

מנהל האתר

אפר 17

היות ואני עמוד בקשר מיילים עם הרב גינזבורג שליט"א, אז שלחתי להרב את ההירהורים שלי לי"א ניסן עם ההוספות של מוצ"ש (שם אני מדבר על משיחיות טמאה, ושני סוגים של משיחיות טמאה – ציונות וחב"ד).

הרב ענה לי תשובה מופלאה ומדהימה:

זה נקרא ביעור חמץ (אותיות צמח [הפוך] = מנחם, הלעומת זה).

חשבתי שניתן לפתח את הרעיון הלאה:

חמץ הוא ג"כ "צומח" – אבל זה לא צמיחה אמיתית, זה התנפחות ולא צמיחה, צמיחה שאין בה חיים, צמיחה שאין בה חיות.
ויש לדייק עוד בשני רעיונות טמאות כפי שכתבנו – רעיון ציוני ורעיון ליובאויטש.

המשך »

אפר 15

היום י"א ניסן, יום הולדת ה109 של הרבי מליובאוויטש. אתרי חב"ד הרשמיים מלאים הודעות חגיגיות, עם תמונות וכותרות הזועקות – הרבי חי, רבי חי וקיים, הרבי ממשיך ללוות אותנו על כל צעד ושעל, ליובאוויטש חי'ה וקיימת ונושמת (ובועטת)!

אני לא יודע. אני לא מרגיש שזה "חי".

לפני כמה חדשים כתבתי כאן (אח"כ הורדתי) – ע"ד "דור השמיני". אני רוצה להודות עכשיו שטעיתי. אין "דור השמיני". אין ולא יהי'. אין – כי אין המשך. ולא יהי'. אולי תקום עוד תנועה ביהדות ובחסידות – ברוח ליובאוויטש, בהשראת ליובאוויטש, אבל תנועת ליובאויטש כבר לא קיימת. היא נגמרה, היא נסתיימה עם הסתלקותו של הרבי האחרון של ליובאוויטש.

יגידו לי – "אבל ליובאוויטש מתפתחת"! אבל כל שנה יש עוד ועוד שלוחים!

נכון, יש התפתחות, יש שלוחים חדשים. אבל אין תנועה. זה לא חי. זה תנועה בכוח האינרצי'ה.

המשך »

מרץ 27

הכתבה מי מחריב את ליובאוויטש עוררה קצת עניין, וכו"כ כבר ביקשו ממני להוריד אותה מהבלוג, בנימוקים שונים, שהצד השוה שבהם הוא שזה "לא דרך ליובאוויטש".

שמעתי את הבקשות, שמעתי את הנימוקים, באמת זה די קשה "לסרב פקודה" וכ"ש – "לסרב בקשה".

ובכן, בוא ננסה להבין באמת, מהו ה"דרך של ליובאוויטש" בתקופתנו אנו?

המשך »

מרץ 16

לדעתי הגיע זמן לפתח דיון ציבורי אמיתי בנושאים העודמים על הפרק בחב"ד.

להלן ניסוח השאלות ששלחתי לא' הרבנים הבולטים בחב"ד היום.

אתם מוזמנים להגיב!
עצם השאלה שלי היא – איך פועל על בחור ישיבה/תלמיד(ה) בית ספר לחב"ד/בעל תשובה הדיבורים החוזרים ונשנים ע"ד העליונות של הקבוצה (חב"ד), ועליונות של המנהיג (הרבי), ונצחיות המנהיג (הרבי)?
איזה רושם זה עושה עליו?
האם זה לא מביא לידי גאוה מיותרת, וחוסר יכולת לתקשר עם מישהו שמבין טיפה אחרת?
ועוד ועיקר – היות ואלה הם הדברים שהם למעלה משכל לגמרי, ולא רק למעלה מהשכל, אלא היפך השכל ממש, אז בן אדם עושה מאמץ להדחיק את השכל הבריא שלו, מה שמביא בסופו של דבר לתוצאה שלילית ביותר – בן אדם לא מסוגל לחשוב בכלל, לא פשוט ניטרל את השכל שלו בתחומים החשובים בחייו, ובכל מה שקשור לאמונה.
המשך »

מרץ 14

נסעתי אתמול להלוי'ה של הקדושים מאיתמר. כן, פעם ראשונה בחמש שנים שאני נמצא באה"ק. נכון, לפני זה אפי' לא הי' מחשבה כזו – שצריך לנסוע.

כנראה שנה שלימה במחיצתו של הרב יצחק גינזבורג (נו, עוד כמה שיעורים של יהושע דאשיף) שינה אצלי משהו – לפני שנה לא הייתי אפי' חושב על זה – הייתי בטוח כמו כל חבדניק "נורמלי" שזה לא עניין שלי.

כשאני חושב על זה עכשיו – אולי זה אחד מהדברים הכי מרגיזים, הייתי אומר אפילו הכי מבהילים בחב"ד היום. בוא נעזוב לרגע "אמונות טפילות" למיניהם שצצו אחרי ההתסלקות של הרבי, אבל לכאורה זהו הצעד הכי פשוט והכי מובן מעצמו והכי אנושי (ולכאורה גם עפ"י הלכה – זה מצוה לקחת חלק בהספד של הקדושים שנהרגו על קידוש ה') – אז למה "ותהי חב"ד נעדרת"? כל כך עסוקים בהפצה? למה כשהי' פיגוע במומביי – אז עשו מזה מטעמים – וכמובן כל עם ישראל השתתפו בכאב של חב"ד. למה כשיש לעם ישראל כאב – החב"ד לא שם? כי אנו רק משפיעים, אבל בשום פנים לא מושפעים?

המשך »