חדש האביב

חז"ל אמרו: "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להגאל". ניסן הוא מלשון נסים. ועוד, שתי אותיות ה-נ שבתחלתו ובסופו - ניסן - רומזות, לפי חז"ל, ל"נסי נסים".

בתורה, חדש ניסן נקרא "חדש האביב". מהפסוק "שמור את חדש האביב ועשית פסח להוי' אלהיך" למדו חז"ל שמעברים את השנה (מלשון "עיבור", שממנו נולדה מציאות חדשה) כדי שחג הפסח תמיד יבוא בחדש האביב. "אביב" מורה על התחדשות הטבע, צמיחה חדשה, וכרמוז במצוה הראשונה שנצטוו בני ישראל לפני יציאתם ממצרים: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". "החדש הזה" הוא המקור לכל "התחדשות" שתופיע במשך כל השנה כולה. יש בפסוק זה "התחדשות" משולשת ("החדש...חדשים...לחדשי...") - "חזקה" של התחדשות ("והחוט המשולש לא במהרה ינתק").

גאולת ישראל באה בדרך "צמיחה". המשיח עצמו נקרא "צמח" (צמח בגימטריא מנחם; וצמח בהיפוך אותיות חמץ, לרמוז שבכח הצמח, המשיח, להפוך את החמץ - הישות שבלב - למצה - בטול לאלהות) - "צמח שמו ומתחתיו יצמח" (על דרך "אמת מארץ תצמח").

לא רק בנוגע לגאולת מצרים, אלא גם בנוגע לגאולה העתידה נאמר "היום אתם יצאים בחדש האביב" ("יצאים ממצרים" לא נאמר, אלא "יצאים" סתם), בחדש הצמיחה. כאשר רבי יהושע בן לוי שאל את המשיח "אימתי קאתי מר", תשובתו של מלך המשיח היתה - היום"! אליהו הנביא פירש את דברי המשיח כרומזים לפסוק "היום, אם בקולו תשמעו". אך ניתן לפרש שדבריו רומזים גם לפסוק הנ"ל "היום, אתם יצאים בחדש האביב". ובא ללמד שהגאולה העתידה תלויה בעבודה הרוחנית, עבודת ה"יציאה" (לאור עולם), שהיא עבודת ה"לידה" (וכמו שנאמר בענין התגלותו של מלך המשיח: "אני היום ילדתיך") המקבילה לצמיחה הטבעית של חדש האביב.

הנס הגדול ביותר של חדש ניסן - חדש הגאולה - הוא שהטבע עצמו מתחדש בחידוש אמיתי (לא רק "חידוש הישנות"). הנביא אומר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". מכאן נלמד שהנסים של הגאולה העתידה יהיו "נפלאות" ביחס לנסים של יציאת מצרים. ועוד, בחסידות מוסבר שהנסים העל-טבעיים של יציאת מצרים "שברו" את ההנהגה של טבע העולם, ואילו הנסים של הגאולה העתידה יתאחדו עם הטבע ויאירו דרך הטבע. גם בזמן הזה ישנם ריבוי נסים המלובשים בדרך הטבע, אך לבוש הטבע מסתיר ומעלים עליהם. מה שאין כן בגאולה העתידה - "לילה [טבע] כיום [נס] יאיר".
כאשר הנס מתיחד עם הטבע ומאיר דרכו אזי הטבע "שמח" באמת. כמו שמצוה על האיש לשמח את אשתו, כך ה"נס" משמח את ה"טבע". בכתבי האריז"ל מובא שלכל חדש יש צירוף של שם הוי' ב"ה, היוצא מפסוק בתנ"ך. הצירוף של חדש ניסן הוא הצירוף הישר של שם הוי', היוצא מהפסוק: "ישמחו השמים ותגל הארץ". הטבע עצמו (הכולל שני מימדים: השמים - המימד הרוחני של העולם והאדם; והארץ - המימד הגשמי של העולם והאדם) שמח. כל שמחה פועלת התגלות (כרמוז בלשון "ישמחו...ותגל..."): "השמים החדשים והארץ החדשה" (ש"עומדים לפני") יוצאים לאור עולם (אור עולם = שמחה). והוא הנס הגדול - "נסי נסים" - של חדש ניסן, חדש הגאולה.