כוונות תקיעת שופר

יום א' דר"ה - אין תוקעין בשופר במדינה.

מי שאינו נמצא (ח"ו) במקדש ביום א' דר"ה אינו תוקע בשופר ביום זה, משום שפעולת תקיעת השופר נפעלת ממילא על ידי עונג שבת. אי לכך ראוי לענג ביותר את השבת - יום א' דראש השנה - בשנה זו.

כדי להתעצם עם התקיעה הנפעלת בדרך ממילא ולשמוח בה יש לכוון:
בכללות יש לכוון כי שבת ר"ת תקעו בחדש שופר" (בדרך אור חוזר החוזר לקדמותו ממש).
בכל עונג שבת (ובפרט בעונג אכילת הקוגל המיוחד לר"ה שחל בשבת, כמנהג ישראל) יש לכוון כי "לכבוד שבת קדש" הינו במקום "לשמוע קול שופר" - הן בראשי התיבות ובעיקר בכללות הגימטריא: לכבוד שבת קדש = לשמוע קול שופר!

יום ב' דר"ה - כוונות תקיעת שופר.

מדויק בהלכה כי אנו מברכים "לשמוע קול שופר" ולא "לשמוע בקול שופר", להורות שמדובר בשמיעה פשוטה שלמעלה מטעם ודעת, ולא בהבנת מסר הגנוז בתקיעת שופר. תקיעת השופר נוגעת בשרש הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף, ולכן אין השכל תופס בתקיעה זו. אכן, משרש הנשמה 'נוזלת' השפעת התקיעה לכל כחות הנשמה המלובשת בגוף ומעוררת אותם בכל טוב:

רישא דלא ידע ולא אתידע "ונוזלים מן לבנון" - להאמין בכל יהודי ולתקוע לנקודת אמונתו - לשמוע קול שופר כדי להיות יהודי
עתיק יומין התקיעה מגלה את השבתיות והעונג בנשמה - שופרא דשופרא
אריך אנפין (גולגלתא ותרין אודנין דא"א) התקיעה פועלת איזון בנפש - ריכוז הרצון ובירור היעד
בינה התקיעה מעוררת את הלב לתשובה	חכמה התקיעה מעוררת את הזכרון כי "אתם עדי נאם הוי'"
דעת התקיעה ממשיכה (מאיזון הרצון) "שיקול הדעת" בין מגמות סותרות (המופיעות ב"משנה")
גבורה התקיעה מעוררת פחד מתוקן - פחד מלא אומץ לפחד מה' ולא לפחד משום דבר אחר מכח כך מרעישים שמים וארץ, ויוצאים לקרב לקירוב יהודים.	חסד התקיעה מגלה כי "וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" [ברוך אתה הוי' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר עולה טוב מאד בריבוע] - ה' אוהב אותי ועושה הכל לטובתי, ואני אוהב אותו "כמים הפנים לפנים".
תפארת התקיעה נותנת חוש ב"תפארת ישראל" ואחדותו - לשמוע קול שופר ר"ת שקל כל היהודים שקולים: צדיק יסוד עולם = יודע ספר = חסיד שמח = יהודי פשוט
נצח והוד "הטו אזנכם ולכו אלי..." - שמיעת התקיעה נותנת כח ללכת לעצמותו ית'
יסוד "... שמעו ותחי נפשכם" - שמיעה התקיעה נותנת חיות - קימת הברית לעבודת ה' באבר חי
שפלות שמיעת תקיעה ("קול שופר") בלי הבנה (לא "בקול שופר") - כריתת ברית ועשית כלי בנפש המעלה אור חוזר לפני קליטת אור ישר. ביאה ראשונה הפועלת במשפיע המשכת זרע ראוי לביאה שניה.