סוד הצמצום

חדושו העיקרי של האריז"ל הוא סוד הצמצום. לצמצום שני פירושים:
א. סלוק והעלמה, כחדוש האר"י שלצורך הבריאה נסתלק אור ה' מהנקודה האמצעית של אורו האין סופי, כדי לפנות מקום לעמידת העולמות.
ב. ריכוז ומיקוד, כמאמר רז"ל שה' "צמצם שכינתו בין שני בדי ארון" - ריכז את אין סופיותו בנקודה אחת.

בפנימיות, שני הפרושים שואפים לגילוי ה' בעולם תוך ריכוז כל אין סופיותו לעולמנו הקטן - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". גם הצמצום המפנה נקודה לעמידת העולמות רק מכין זירה לגילוי קו אור אלקי ממוקד בנקודה זו. שני פירושי הצמצום מתגלים בצום - אז מתצמצם ומתמעט האדם מחד, ולאידך הוא מתרכז ומתעצם עם נקודתו הפנימית (כשדעתו מוסחת מכל הדברים המיותרים וה'משמינים').

הצמצום רומז לצֹם תשעה באב וצום יום כפור. בתשעה באב מורגש שהאור האלקי חסר (ולכן זהו צֹם בכתיב חסר), וביום כפור מורגש בצום ריכוז של תענוג אלקי מחיה (בסוד "ולחיותם ברעב") - כל עצמת האלקות מרוכזת בקו דק ומצומצם (ה-ו הממלאת את הצום). אכן, כבר בתשעה באב גנוזה ההכנה לתענוג האלקי של יום כפור - מתפנה מקום לאור אלקי מרוכז בנקודה אחת. על כך אמרו חז"ל "כל המתאבל על ירושלים [בסוד הצֹם] זוכה ורואה בבנינה [בסוד הצום, ריכוז וצמצום ה' בירושלים ובמקדש]".