נשיא הדור

שמות רבים יש למלך בתנ"ך, והם מבטאים את כל מגוון תכונות המלך. השם "נשיא" מבטא את כח המלך להיות "המתנשא מימות עולם" - רם ונישא מכל סבוכי המציאות ומאורעותיה. בלשון הקבלה "המתנשא מימות עולם" היא דרגת "עתיק [הנעתק ומתנשא מבחינת] יומין" - כח התענוג שבנפש. תיקון והנהגת המציאות תלויים בהגדרות הרצון, אך על המלך לחוות שעשוע ותענוג נישאים ומנותקים מהמציאות ומפגמיה - להיות מחובר לרמה בה לא קיימות סטיות מהרצון ואף לא דחף לתקנם, אלא רק תענוג עצמי.
התנשאות זו מתבטאת בגדלות המלך בתורה - בקיום מצות "וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר... והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו". שעשועי המלך בתורה כל ימיו מגינים על המלך מפני שקיעה במציאות ובעיותיה - מי שצמוד ל"תורה לשמה", לאידיאל התורני המענג טרם ירידתו לעולם, יזכור את היעוד הסופי, לא יאבד את דרכו במציאות ולא יתיאש מפגמיה.
האושר והתענוג מתבטאים גם בכח התשובה שמחדיר הנשיא בבני דורו. בתורה נאמר "אשר נשיא יחטא", ודרשו חז"ל "אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו". המלך "מקים עולה של תשובה" ומלמד להתנשא מכל סטיה מהרצון האלקי ולהגיע לתענוג העליון - למקום בו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, ורק בעלי תשובה זוכים לו.