ציון במשפט תפדה

בחדש אב עסוקים אנו באבלות על החורבן ובחיפוש דרך כיצד לפדות את העם מהגלות ולבנות מחדש את ציון החרבה. חתימת הפטרת שבת חזון נותנת את ה'מתכון' לפדיון ציון מהגלות: "ציון במשפט תפדה".

שלש עבודות המשפט

רוב דרושי החסידות לשבת חזון מפרשים מהי עבודת המשפט בזכותה תפדה ציון. בכלל יש במושג "משפט" בעבודת ה' שלשה פירושים:
I. בכללות, עבודת ה' בדרך של "משפט" היא עבודת לימוד התורה - "משפטי הוי'".
II. לפי הפירוש הפשוט עבודת המשפט היא החזרת המשפט העברי התורני לעם ישראל היושב בארצו.
III. משמעות נוספת של עבודת ה"משפט" היא עשית נקמה קדושה בגוים והרחקת הזרים מגבולנו - "לעשות נקמה בגוים... לעשות בהם משפט כתוב".
שלש עבודות המשפט הדרושות כדי לפדות את ציון מהגלות מקבילות לסדר הפנימי שצריך להתקיים בכל עבודת ה' שלמה - הכנעה, הבדלה, המתקה - כפי שלימד מורנו הבעש"ט זי"ע.

תיקון המציאות

שלשת השלבים - ההכנעה, ההבדלה וההמתקה - הם שלשה שלבים בעבודת תיקון המציאות בציון: עבודת המשפט בגוים היא עבודת ההכנעה - הכנעת וגירוש הרע ה'קיצוני' הנמצא בציון וגורם לגלותה ולחורבנה.
לאחר שנעשה משפט נוקם ברע הגלוי, יש צורך לחדש את המשפט העברי - המבדיל בין האסור למותר ובין הזכאי לחייב בתוך המציאות הפנימית שלנו.
בזכות עבודת ההבדלה בין הטוב לרע שבתוך ציון עצמה מתוקנים העיוותים הגלותיים שדבקו והשתרשו בתוך עם ישראל, שעיקרם השימוש בחוקי ובמשפטי הגוים (מה שכולל בתוכו גם קבלת 'נורמות מוסריות' מעוותות מן הגוים).
עבודת לימוד התורה היא כבר גילוי האור הטוב והמתוק לעינים - "תורה אור" - המאיר בציון. בלימוד עמוק זה, שכבר אינו עוסק בבירור האסור והמותר (כמו המשפט העברי) אלא מעמיק בפנימיות הרצון האלקי, מתגלה תכלית ההמתקה שבגאולה - ה"תורה חדשה מאתי תצא" שתתגלה בימות המשיח, בה נאמר "אור חדש על ציון תאיר".

עבודת הנפש

כאשר כל עבודות המשפט הן ברות ביצוע במציאות - כשהן יכולות להתגלות ולפעול גם בחיצוניות ממש - אזי הסדר שהוסבר הוא הסדר הנכון לתיקון המציאות. אמנם, כאשר לעת עתה נעדרת מאיתנו היכולת ליישם את כל הנ"ל בפועל במציאות - בשל העדר רצון אמיתי מצדנו, כל עם ישראל, לתקן את המציאות ולחתור לקראת גאולה שלמה בציון - אזי מופיעות שלש הרמות של הכנעה-הבדלה-המתקה בתוך הנפש, ובסדר שונה:
אז מתבטאת ההכנעה בלימוד התורה, בהכרת החסרון העצום בלימוד זה כשאין הדברים באים לידי מימוש בפועל. תכליתו של הלימוד היא כמובן על מנת לעשות, וכש"מפני חטאינו" אין בנו היכולת לעשות (ואנו יוצאים ידי חובה בלימוד גרידא) מחדיר הלימוד חויות הכנעה וחיסרון עמוקות בנפש, וגעגועים וכליון עינים לזמן בו יבוא הלימוד לידי מימוש.
ההכנעה הפנימית מחוסר היכולת לממש בפועל את התכנים אודותיהם לומדים ב"משפטי הוי'" דוחפת לעסוק בחידוש המשפט העברי - בבירור ערכי פנימי ובתיקון המציאות של עם ישראל, מתוך הנחה שרק בירור פנימי אמיתי וכינון סדר משפטי תורני וצודק יעניקו לעם ישראל את הכח הדרוש לו ויאפשרו לו לפרוץ מתוך ה'בועה' של לימוד התורה בה הוא נאלץ להסתפק בגלות אל תוך המציאות האמיתית שבחוץ.
בסדר זה, הפונה מן הנפש פנימה עד לתיקון המציאות החיצונית, הרי שההמתקה היא היכולת לפרוץ אל המציאות האמיתית ולתקנה - "לעשות נקמה בגוים ותוכחות בלאומים... לעשות בהם משפט כתוב". כאן מבטא המשפט בגויים את סוד ההמתקה, שכן פנימיות ענין הנקמה הוא ההמתקה האמיתית, כרמוז בפסוק "תקומה [- במשמעות של נקמה] היתה לו" - תקומה אותיות מתוקה. בנקמה יש ממד שמחה והמתקה, "שמח [אותיות משיח] צדיק כי חזה נקם", משום שהיא המאפשרת את גילוי פירותיהם הטובים של הצדיקים ורק מתוכה מתגלה לעין כל כי יש אלקים העושה משפט וצדק גם בארץ-במציאות - "ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש א-להים שופטים בארץ".
הנקמה המגלה כי "יש א-להים שופטים בארץ" היא ההמתקה של הליך תיקון הנפש היהודית הכלואה בגלות, והיא הפתח לתהליך התיקון של המציאות החיצונית במשפט ה' בארץ - "ציון במשפט תפדה". (מתוך מלכות ישראל א עמ' רסא)


תשרי


חשון


כסלו


טבת


שבט


אדר


ניסן


אייר


סיון


תמוז


אב


אלול