בשמחה ובפנימיות

לקראת חג השבועות ברך הרבי את כלל עם ישראל שיזכו ל"קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". נתבונן בשני מושגים אלה:

בקבלה מזוהה 'שמחה' עם ספירת הבינה - פרצוף אמא - בה נאמר: "אם הבנים שמחה". הבינה נקראת "עלמא דאתכסיא", והתורה שבה היא תורת הנסתר. בהתגלות חכמת הנסתר "הדברים שמחים כנתינתן מסיני" והאש מתלהטת סביב לומדי התורה בדרגה זו, כמסופר בחז"ל. בכל פינות המציאות, גם במקומות האפלים ביותר, מאיר חלק הנסתר שבתורה - "הנסתרות להוי' א-להינו" - אורה ושמחה, בגלותו ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי מעצמות "הוי' א-להינו").

'פנימיות' היינו ההתקשרות הנפשית לאור האלקי באמת לאמיתו - תכונת ספירת היסוד ("וצדיק יסוד עולם"), כמבואר בקבלה וחסידות. יסוד הוא י סוד, בסוד "נכנס יין יצא סוד". סודות התורה - "יינה של תורה" (בינה) - מוציאים לאור את סוד הנשמה האלקית שבישראל - ה"צדיק יסוד עולם" שבכל אחד ואחת מישראל ("ועמך כולם צדיקים"). "נכנס יין יצא סוד" ר"ת סיני - כשמתגלים סודות התורה על ידי ה"צדיק יסוד עולם" שבכל יהודי "הדברים שמחים כנתינתן מסיני" (ו"אין שמחה אלא ביין [יינה של תורה]").

נמצא ש"בשמחה ובפנימיות" הוא המשכה מבינה ליסוד, מהספירה השלישית (3) לספירה התשיעית (9=32), בסוד התורה המשולשת (תורה-נביאים-כתובים) שניתנה לעם המשולש (כהנים-לוים-ישראלים) בחדש השלישי (סיון) על ידי שלישי (משה, השלישי ללידה).

והנה, שמחה פנימיות = 949 = 13 פעמים 73 אהבה פעמים חכמה = אהבת ישראל. והוא תורה (611 = 13 פעמים 47 = אהבה פעמים בטול, פנימיות כח החכמה בנפש) ועוד הוי' פעמים אחד (338 = 26 פעמים 13 = 2 כפול 132). נמצאנו למדים שקבלת התורה בכלל ופנימיות התורה בפרט "בשמחה ובפנימיות", קשורות בעצם לאהבת ישראל שמחה ופנימית. לימוד פנימיות התורה מתוך אהבת ישראל פנימית מגלה את שרש נשמות ישראל - "חלק אלו-ה ממעל ממש".