חסד שבהוד

פסח שני חל בתחילת השבוע החמישי בספירת העומר - יום "חסד שבהוד". פסח שני מגלה ש"אין דבר אבוד" ו"אין שום יאוש בעולם כלל" - גם מי שהיה טמא או בדרך רחוקה יכול להשלים את הפסח.

אדם המגלה את חסד ה' הגדול, המתקן ומשלים את מה שהאדם החסיר בעבר, מודה שהדבר למעלה משכלו (שהרי לפי שכל לא ניתן לשנות את העבר) ועליו להודות לה' מקרב לבו. מול האור הישר הנשפע לו מהשמים - חסד ואהבת ה' אליו - עליו להשיב לה' הודיה מלאת רגש חוזר של אהבה. האהבה הרבה (חסד) שבתודה (הוד) היא בסוד "חסד שבהוד".

וכן, כשמתברר לאדם שה' מתקן למפרע את מה שעבר עליו בחייו, הוא מגלה שכל מה שעבר עליו היה חסד עליון - כולל טומאתו וריחוקו - גם אם בזמנו לא היה נדמה לו כך. הוא מודה שמה שנדמה בשכלו כרע היה אך טוב וחסד - ונותן תודה לקב"ה על כל עברו, שהיה כולו חסד. אז מתקיים בו הפסוק האמור בגאולה העתידה - "אודך הוי' כי אנפת בי" - הוא מודה לה' על חסדו, גם בדברים שנדמו לו בזמנו ככעס.