ינו 31
ינו 31
ינו 29
מעלת הכלבים ביציאת מצרים
בפרשת השבוע, פרשת בא, מופיעות שלוש המכות האחרונות. המכה האחרונה היא מכת בכורות. לפני מכת בכורות משה רבינו דיבר עם פרעה, התרה בו מה עתיד לקרות, ואמר שבאותו לילה, בחצי הלילה, כל מצרים יצעקו לישראל לצאת. ואז הוא אמר ביטוי מאד מעניין – "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" – ואז המשיך "למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל".
בגמרא, בפרק האחרון של מסכת ברכות, שכולו עוסק בחלומות, כתוב שהרואה כלב בחלומו, כאשר מתעורר בבוקר מיד יאמר את הפסוק "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", לפני שפסוק אחר יקדים לבוא לפיו. זה פסוק חיובי ליהודים, ויאמר את הפסוק הזה לפני שיבוא לפיו פסוק שלילי – "והכלבים עזי נפש". לפעמים עזות נפש היא חיובית ולפעמים שלילית, אבל בפסוק הזה המשמעות שלה שלילית ביותר. כאן הכוונה היא לחמדנות שאינה יודעת שובעה – "והכלבים עזי נפש לא ידעו שובעה" יש מי שאומר שבפסוק זה מתוארת העובדה שהכלבים הם מופקרים ביותר בין בעלי החיים, ויש קשר בין כלבים למיניות ואפילו לזנות.
ינו 27
ינו 25
כ"ח טבת ע"ב – "בשעה שהקדימו" תער"ב מאמר ל – כפר חב"ד
רב יצחק גינזבורג סגור לתגובות על כ"ח טבת ע"ב – "בשעה שהקדימו" תער"ב מאמר ל – כפר חב"ד
ינו 24
בס"ד
אתמול ביציאתנו מכפר חב"ד אחרי השיעור של הרב עצרה אותנו ניידת של המשטרה ל"בדיקת ניירות". הבדיקה ארכה כ20 דקות (לחלק מהחברה לא הי' מסמכים מזהים) – ואח"כ שיחררו אותנו לשלום. לשאלתנו התמימה "מאי האי" – זכינו לתשובה "מתקיים כאן אירוע חשוד". קצר אומר ולא פירש מהו ה"אירוע החשוד" שמתקיים בכפר.
בעצם זוהי הפעם השני'ה שעוצרים אותנו לבדיקת ניירות ביציאה מן השיעור.
בפעם הראשונה (לפני שבועיים) עוד הי' מקום לחשוב שאולי באמת זה לא קשור לשיעור, אבל כשזה מתקיים כבר פעם שני'ה – כבר סר הספק. כ"ש שכו"כ מכוניות שכנראה המראה שלהם הי' פחות "חשוד" – שוחחרו מיד, ורק אותנו ועוד כמה עצרו לבדיקה ממושכת.
כמובן דבר ראשון שמרגישים – זה אבסורדיות טוטלית של הדבר. קצת מזכיר לי את רוסי'ה של שנות שמונים. אף כי כמובן בכמה בחינות כאן בארץ שברו "שיאים" חדשים – ברוסי'ה עוד לא "עלו" על ההמצאה שמי שמתנגד להריסת ביתו – הוא "מרגל"…
כמובן השאלה מה אפשר לעשות? איני מומחה כלל וכלל לענייני התנחלויות, מה גם – שאיני יודע מה אני יכול להועיל בזה. אולי (ודאי) להשתתף בעזרה לעצורים ומורחקים.
אבל כל אחד יכול לעשות משהו מאד פשוט – "וכאשר יענו אותו" – להפיץ תורתו של רבינו – כל חד וחד כפי שיעורא דילי'ה, במקום שליבו חפץ, וכמה שהוא יכול להרשות לעצמו, אבל פעולה אחת טובה בודאי מאלף הנחות על ה"משטר" הפרוע.
נסעתי היום ברכבת לעבודה – אז הצטיידתי ב100 עותקים של "אוצר הנפש" – ובדרכי עברתי את הרכבת הלוך ושוב עד שחילקתי את כולם. מסתמא אם היו לי 200 – הייתי מחלק גם 200 ויותר.
אני עובד עכשו חזק על הגדלת כמות ההדפסה (והוזלת עלות ההדפסה) של השיעורים של הרב.
חשבתי שכל מי שיש לו מדפסת יכול להרשות לעצמו להדפיס מפעם לפעם כמות ולחלק בדרך – לדעתי העני'ה המענה הכי טוב של מי שאין לו מה לעשות במאבק שלנו על ארץ ישראל חוץ מלזעוק.
ינו 20
רוגזו של משה על פרעה
מה הכוונה כאשר ה' אומר למשה "ונצבת לקראתו"? יש שתי דעות בין זוג ידוע של אמוראים, רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן סובר ש"ונצבת לקראתו" הכוונה: תזכור שהוא מלך. זה אדם מכובד, ויש מצוה לכבד את המלך. בהקשר אחר רואים שיש מצוה לכבד את פרעה, כמה שהוא רשע, כי הוא מלך. אז ההסבר של "ונצבת לקראתו" הוא הסבר לו פנים. ריש לקיש אומר לא, אומר הפוך – "ונצבת לקראתו", "העז בו פנים", תדבר בעזות. לא "הסבר" אלא "העז". שני דברים מהקצה אל הקצה.
הגמרא מקשרת את המחלוקת, אם צריך לדבר עם פרעה בהסברת פנים או דווקא בעזות פנים, לעוד דבר שאמר ריש לקיש בהקשר לפרשה הבאה. כתוב שמשה רבינו עמד לפני פרעה והתרה בו על המכה האחרונה על מכת חושך, ולא חזר שוב – אדרבה, פרעה אמר שאם הוא יחזור שוב יהרוג אותו – אלא התרה בו גם על בכורות. אז משה אומר "וירדו אלי כל עבדיך" – אומר "וירדו" ולא אומר "וירדת" כי חלק כבוד למלכות. בסוף פרעה עצמו ירד להתחנן שיצאו ממצרים. בסוף הפרשה כתוב "ויצא מעם פרעה בחרי אף". כך נפרד משה רבינו סופית מפרעה לפני הסוף, לפני מכת בכורות. כתוב בחז"ל שקודם הוא מדבר איתו יפה כמו שרבי יוחנן אומר. אבל כאן, ריש לקיש דורש על המלים האחרונות – "הכל הולך אחר החיתום" – "ויצא מעם פרעה בחרי אף", "סטרו ויצא". הוא פשוט ניגש לפרעה המלך, נתן לו סטירה, ויצא.
ינו 20
ינו 17