ינו 13
אמונה – נשיאת הפכים
"ויצו פרעה לכל עמו לאמר, כל הבן הילוד היארה תשליכוהו"; המושג "אמונה" קשור עם נשיאת הפכים. כתוב "ויהי אומן את הדסה". אומן הוא מטפל, אבל מטפל שנושא – "כאשר ישא האומן את היונק" – ומרים את כל המשא של האדם. כך צריך לומר, גם על האמנות, שאמן צריך להיות אחד שנושא וסוחב את כל ה'פעקלאך', את הבעיות והצרות של מישהו אחר ומחנך אותו. הכל משרש אמונה. אמונה היא לשאת דבר, שהוא בלתי נסבל מצד עצמו, להיות סובל. עם ישראל נקראו 'נשואים' "הנשואים מני בטן".
גם לשאת אשה, זה מאותו לשון של נשיאת הפכים, כאשר הקדוש ברוך הוא נושא את שניהם. האמת היא נשיאת הפכים בכח, והיא קיימת יותר אצל האיש, בעוד שהשלום הוא נשיאת ההפכים בפועל, והוא קיימת יותר אצל האשה. לכן האיש הוא זה שצריך לשאת את האשה, שכן היא מורכבת מהפכים.
המשך »
ינו 08
לפתח את החוש המיוחד
"איש אשר כברכתו ברך אותם"; כל שבט מי"ב שבטי ישראל, מסמל שורש נשמה בעם ישראל, וכל שורש נשמה מבטא חוש מיוחד. לכן "אין קוראים אבות אלא לשלושה – אברהם יצחק ויעקב" – כי רק הם נשמות כלליות, ובכל יהודי נמצאות תכונותיהם של האבות.
כאמור ישנו חוש מיוחד, כנגד כל שבט משבטי ישראל, וממילא לא כל אחד חזק באותה מידה, בכל י"ב החושים. כמובן שישנה התכללות של כל החושים, בכל אחד ואחד, אלא שלכל אחד יש חוש, בו הוא חזק במיוחד. זאת שליחותו בחיים של כל אחד – לפתח נכון את החוש השייך לו. על זיהוי החוש, והדרך לפותחו כראוי, נאמר "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" – כלומר, שצריך לחנך כל אחד ואחד, על פי החוש והחן המיוחדים לו. ואם כן, החודשים, החושים, והשבטים – משמשים לנו מבנה שלם – איך להכיר, ללמוד ולהבין, את כל תכונות הנפש.
("חודשי השנה וכוחות הנפש")
המשך »
דצמ 30
לקט משיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א בנושאי הנפש והמידות
היחוד העיקרי בעולם
"ויגש אליו יהודה"; לפי הקבלה העימות והמפגש בין יהודה ליוסף בראשית פרשתנו, הוא יחוד וזיווג בין שני עולמות, שני אבות טיפוסים של דמויות, החוזר שוב ושוב בצורות שונות בכל תולדות עם ישראל. ובעומק יותר, זהו הייחוד העיקרי בכל העולם – יחוד בין ספירת היסוד (אותה מייצגת דמותו של יוסף ה"צדיק יסוד עולם"), וספירת המלכות (אותה מייצגת דמותו של יהודה שזכה למלכות נצחית) – יחוד בין מקור השפע האלוקי העליון, והכוח האלוקי הטמון במציאות עצמה ומכוון אותה.
למרות שבפרשה עצמה נראית פרשנות זו רחוקה מהפשט – שהרי אין זה יחוד אלא עימות, ויהודה כלל אינו יודע שהוא עומד לפני יוסף – באה ההפטרה עוסקת בייחוד בין "עץ יהודה" ו"עץ אפרים" – בין מלכות דוד למלכות ישראל (שהיא המייצגת את כוחו של יוסף) ומלמדת כי יחוד יהודה ויוסף, הוא עיקר תורף הפרשה.
(מתוך "מעיין גנים")
המשך »
דצמ 27
א. כוונות נר שביעי ונר שמיני של חנוכה (או: אליהו ומשיח – מי קודם?).
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/03/5772-03-30-1.flv
(בסוף החלק הראשון – חלוקת "דמי חנוכה" ע"י הרב)
המשך »
