preload
בס"ד
נובמבר 13

למה שמאי סירב להסביר את התורה על רגל אחת. והילל דוקא הסכים. אולי כי שמאי זה תורת עולם הבא. ובעולם הבא אין כזה חיה תורה על רגל אחת. כי תורת עולם הבא כולה תנועה. כולה "ריקוד". דבקות-ביטול. שמחה-בכיה. רצוא ושוב. דפיקו דליבא. אבל הילל כן הסכים. כי בתורת הנגלה כן יש כזה מציאות של "רגל אחת" – איזה עיקרון אחד ויחיד שעליו הכל מתבסס. אך לא בתורת הנסתר והחסידות שכולה תנועה מתמדת. וזה – לא תופסים. בשביל זה צריך רבי חי בגוף
גשמי. מישהו חי בגשמיות שילמד אותך את ה"ריקוד" הזה

ובעצם זה עיקר החידוש של "פרק בעבודת ה'". הריקוד הזה. ולכן זה כל כך קשה להבנה לחבדניקים כמוני. כי חושבים חשיבה סטטית. גלותית. לא מסוגלים לחשוב גם וגם. חושבים או-או

***

ואולי מכאן: שמאי מלשון שם אורחותיו. כלומר מדידה. ארוכה מארץ מידה. כלומר שאין אמיתות מוחלטות. אין טוב מוחלט ואין רע מוחלט. כפי שהרב אמר פעם שההבדל בין צדיק לרשע הוא כמותי ולא איכותי. שהאיכות היא בסופו של יום כמות גם כן. זה "ראש" של ימות המשיח. וזהו גם כן ראש של תורת החסידות. שמ"צרה" ניתן לעשות "צוהר"