preload
בס"ד
אוקטובר 03
[במקור זה היה תגובה שלי על הכתבה על הרב שליט"א שהופיעה ב"קרוב אליך".
קראתי אתמול את הכתבה – מישהו העלה בוצ'אפ אז קראתי
מאז אני שואל את עצמי את השאלה מה אני חושב על זה
(אני כבר מתאר לעצמי כמה קללות עסיסיות שא' מידידנו יכתוב כאן כתגובה למה שאני כותב…)
בוא נאמר ככה. מעניין. יפה. יש יהודי שקוראים לו "הרב יצחק גינזבורג". והוא מתגורר בכפר חב"ד. והוא חיבר המון ספרים. ופעם לימד ב"עוד יוסף חי". והשתתף במאבק בפינוי ימית.
ולימד כך וכך בעלי תשובה, בעלי השכלה בעלי עגלה בעלי לא יודע מה
האם זה בהכרח הרב שלי?
לא בטוח. אכן, התמונה שעל דף השער לא משאירה (לכאורה) שום ספק שמדובר פחות או יותר על אותו בן אדם.
אבל זה לא הרב שלי. סתם מישהו עם שם דומה ופרצוף דומה…
טוב. עד כאן השגת שלילה.
מי כן הרב שלי? (שכן, איזה השגחה מופלאה קוראים לו גם הרב יצחק גינזבורג שליט"א, והוא לימד ב"עוד יוסף חי" וכו' וכו'.)
עוד מעט יש התוועדות חוה"מ סוכות ביצהר, אז נזכרתי בהתוועדות חוה"מ סוכות שהיה ביצהר לפני 6 שנים.
היתה התוועדות מיוחדת. עד 5 בבוקר.
היות ואז צילמתי אז יש לי וידאו משם. הסתכלתי יום שוב. ת'האמת התרגשתי.
אפילו שמעתי כמה דברים חדשים שבשעתו לא שמתי לב.
אז מי כן הרב שלי?
הרב שלי הוא "חכם מחוכם" של רבי נחמן. שלא במקרה ההתוועדות של סוכות היא תמיד ביום ההילולא של רבי נחמן.
כנראה יש לו, להרב שלי, חיבור פנימי מאד עמוק עם אישיותו ודמותו של רבי נחמן
כי הוא נתון במחלוקת בלתי פוסקת, ברדיפות, בדיוק כמו רבי נחמן.
והוא נתון בספק בלתי פתיר, ספק קיומי – ראו בסוף הקטע הנ"ל של התוועדות.
האם "אין שום תקוה" ובכל זאת צריכים לבטוח בה'? או שמא "אולי יש תקוה" או שמא "פתח תקוה" – יש איזה תקווה ממשית?
לא שיש לו, להרב שלי, איזה פתרון. כי לשאלות של "חלל ומקום פנוי" אין תשובות.
אבל – יש לו פטנט. להטיל ספק בספק.
הרבי מליובאוויטש היה בורח מעמלק ומספק. אצל הרבי מליובאוויטש זה היה הסמל של הקליפה הכי קשה – להיות בספק.
אצל הרב – מותר – ואולי מצוה? להיות בספק. "אין שמחה כהתרת הספקות".
הרב "משחק אותה" מול עמלק. מטיל ספק בספק.
הרב הוא "בעל נסתר". לא בגלל שהוא עוסק רבות בכתבי קבלה. בגלל שזה האופי.
הרב פרומן זצ"ל כותב בספר שלו ("חסידים צוחקים") שעל פי קבלה כל העולם "עומד על סנפירו של לויתן".
אז הוא מוסיף, הרב פרומן, שישנם אנשים, "בעלי נגלה", שזה ממש מפחיד אותם.
אך מאידך ישנם אנשים שזוהי החויה הבסיסית והפנימית שלהם. והם אלה "בעלי נסתר" בנפשם.
הכי קטע, שמהמקום הזה של ספק קיומי, הרב מצליח לפעול ולהשפיע על מציאות (ואולי זה המקום היחיד שממנו ניתן באמת להשפיע?).
אך זה לא הופך אותו ל"בעל נגלה", לאיזה פרופסור מאקדמיה, כפי שהייתי יכול לחשוב בקוראי את הכתבה.
ממילא – איך אומרים – "מים גנובים ימתקו". כשיש איזה סוד, איזה ספק, כשיש משהו חמקמק – זה עושה לך חשק להתקרב.
אך כשהכל ברור וגלוי – כך וכך ספרים, כך וכך תלמידים, כך וכך פעולות  – נו, זה כבר נשמע משעמם למדי…
האם הרב הוא דור השמיני? דור עשירי? משיח?
כן. לא. אולי. לא בטוח. תפסיק לעסוק עם זה. חי-מת-חדש…
אני מאמין שיש כאלה (אולי הם הרוב) שזה ממש מפריע להם, כזה רב, שכל פעם יגיד לך משהו אחר.
לי זה דוקא מה שעושה לי כל פעם מחדש את החשק לראות ולשמוע את רבינו.
הספק – זה משהו משיחי. בזה אין שום ספק. המשיח זה רדל"א. הפתעה, היסח הדעת.
זה פחות או יותר המקום של הרב (שחבדניקים כ"כ מפחדים ממנו ש"יתפוס" את הכסא המיועד לרבי שלהם…)
האם זה עושה את הרב למשיח?
כן. לא. אולי. לא בטוח. תפסיק לדבר על זה…
טוב. ישראל, מחכה לתגובתך המחכימה :)